1.
ברוב מדינות העולם מונהג כיום חוק חינוך חובה, לפיו הורים מחויבים לשלוח את ילדיהם ללמוד בבתי ספר. חוק זה נועד להבטיח כי כל אזרחיה הצעירים של המדינה זוכים לחינוך הולם על ידי אנשי מקצוע מוסמכים ולאפשר למדינה להתוות את תוכני הלימוד ואת שיטות ההוראה. ואולם, יש הסבורים שחסרונותיה של מערכת החינוך עולים בהרבה על יתרונותיה ומבקשים להקנות לילדיהם חינוך ביתי, כלומר ללמד ולחנך את הילד בבית במקום בבית הספר. תומכי החינוך הביתי טוענים בין היתר כי זכותם של הורים לחנך את ילדיהם בהתאם להשקפותיהם החינוכיות האישיות, וכי במסגרת שכזו תוקדש תשומת לב רבה יותר לנטיותיו וצרכיו האישיים של הילד.
האם לדעתכם יש לאפשר להורים המעוניינים בכך לחנך את ילדיהם בחינוך ביתי? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
2.
חברות הסלולר יכולות לדעת היכן נמצא כל טלפון סלולרי בכל רגע. מידע כזה מגיע לידי המשטרה רק במקרים חריגים ורק באישור בית משפט. לאחרונה עלו קולות הקוראים לחקיקה שתחייב את חברות הסלולר להעביר למשטרה באופן סדיר מידע על מיקומם של טלפונים סלולריים. מאחר שהטכנולוגיה המצויה כיום מאפשרת לזהות בוודאות גבוהה אם טלפון סלולרי נמצא ברכב נוסע ואם הוא שייך דווקא לנהג, העברת מידע כזה תסייע להילחם בנהיגה במהירות מופרזת, הגורמת לתאונות דרכים רבות ומגבירה את חומרתן. באמצעות מידע זה תוכל המשטרה לזהות נהגים שמיקומם השתנה בקצב המעיד שנהגו במהירות גבוהה מהמותר בחוק, ולהענישם. התומכים בצעד זה טוענים כי בכך יקיץ הקץ על תופעת הנהיגה במהירות מופרזת, יקטן מספר תאונות הדרכים ותפחת חומרתן. המתנגדים סבורים כי צעד כזה יפגע פגיעה חמורה בפרטיות, וכי לא יעלה על הדעת שהמשטרה תוכל לעקוב אחר צעדינו בכל רגע.
האם יש לאפשר למשטרה לקבל מידע באופן סדיר מחברות הסלולר כדי לתפוס נהגים שנהגו במהירות מופרזת? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
3.
המונח החלום האמריקאי מתאר חברה שבה כל אדם יכול להגיע לשגשוג כלכלי וחברתי ללא קשר למעמדו, למוצאו או לנסיבות שגדל בהן, כל עוד הוא חרוץ ובעל כישרון.
על פי גישה אחת, אפשר להגשים את החלום האמריקאי. בכל חברה המקיימת עקרונות דמוקרטיים בסיסיים כגון חירות, זכויות אדם ושוויון הזדמנויות, ומעניקה נגישות מלאה להשכלה טובה ולתעסוקה, יכול כל אחד למצות את הפוטנציאל שלו. תומכי גישה זו מביאים לראיה לא מעט סיפורי הצלחה של מנהיגים ואנשי עסקים עשירים שיצאו מבית עני וטיפסו לראש הסולם החברתי.
על פי גישה אחרת, החלום האמריקאי הוא אשליה. תומכי גישה זו סבורים שגם בדמוקרטיות הנאורות ביותר, מעמד ומוצא קובעים במידה רבה את גורלו של אדם, ולכן בפועל לא קיימים - ואולי אף לעולם לא יוכלו להתקיים - התנאים למימוש החלום האמריקאי. לדעתם, סיפורי ההצלחה האלה הם היוצאים מן הכלל המעידים על הכלל.
עם איזו משתי הגישות אתם מסכימים? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
4.
מי שהתחסן מפני מחלה מידבקת לא יחלה בה ולא ידביק אחרים. לפיכך, כאשר שיעור המתחסנים באוכלוסייה גבוה, התפשטות המחלה נבלמת ולעתים המחלה אף עוברת מן העולם. לחיסונים יש אפוא היבט חברתי, מכיוון שהאוכלוסייה כולה מוגנת מהתפרצות המגפות רק כל עוד שיעור גבוה של האוכלוסייה מחוסן.
בשנים האחרונות מתרחבת בישראל התופעה שהורים מסרבים לחסן את ילדיהם. לסירוב סיבות שונות, למשל חשש שנוצר בעקבות פרסומים שטענו כי חיסונים מסוימים עלולים לגרום לבעיות התפתחותיות קשות, או אידאולוגיה הדוגלת באורח חיים טבעי, ללא התערבות רפואית מלאכותית. בהסתמך על הידע המחקרי שנצבר בשנים האחרונות, איגוד הרופאים בישראל קובע כי הסיכון שבחיסונים הניתנים כיום הוא מזערי, ומתריע מפני התפרצות מגפות אם תימשך מגמת הירידה בשיעור המתחסנים. האיגוד קורא לקדם חקיקה שלפיה ילדים שלא חוסנו לא יורשו להירשם לגני הילדים, והוריהם יעמדו לדין בגין הזנחת ילדיהם ופגיעה בחברה. המתנגדים ליוזמה זו טוענים כי המדינה אינה רשאית להתערב בבריאותם של פרטים ולכפות עליהם התערבות רפואית.
לדעתכם, האם המדינה צריכה לכפות על הורים לחסן את ילדיהם? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
5.
מדי שנה בשנה אנו שומעים בחדשות על מטיילים ישראלים בחוץ לארץ שנקלעו למצוקה או שהקשר עמם נותק. יש הסבורים כי על המדינה לסייע באיתורם של המטיילים, בחילוצם ובהענקת הטיפול הרפואי הדרוש להם, ולשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכך. ההיגיון העומד בבסיס גישה זו הוא שמתפקידה של המדינה לדאוג לשלום אזרחיה, גם כשהם נמצאים מחוץ לגבולותיה. ואולם, יש הטוענים כי המדינה אינה חייבת להושיט סיוע למטיילים וודאי שאינה חייבת לשאת בכל הוצאות איתורם, חילוצם והטיפול בהם. לדעתם, האחריות לשלומו של כל מטייל מוטלת על כתפיו, ועליו לנקוט את כל אמצעי הזהירות הדרושים לשם כך. ואכן, משרד החוץ ממליץ לישראלים הנוסעים לחו"ל לרכוש ביטוח המתאים לאופי הטיול המתוכנן, ואף מצהיר כי אם תיאלץ המדינה לסייע למטיילים שאין בידם ביטוח מתאים, יידרשו המטיילים או משפחותיהם לשאת בעלות הכספית.
לדעתכם, האם על המדינה לסייע באיתור ובחילוץ מטיילים בחו"ל ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
6.
לפני שנים אחדות עלתה הצעה לקבוע את שכרם של המורים לא רק לפי הוותק שלהם, תפקידם והשכלתם, כפי שנעשה עד אז, אלא גם לפי קריטריונים המודדים את איכות ההוראה שלהם. למשל, הוצע לתת תוספות שכר למורים לפי מידת שביעות הרצון של הנהלת בית הספר מהם ולפי הערכותיהם של גורמים מקצועיים מטעם משרד החינוך. נוסף על כך, הוצע שמורים יתוגמלו על שיפור בהישגי תלמידיהם.
לדברי המציעים, קביעת השכר באופן הזה תעודד מצוינות בתחום ההוראה, תדרבן את המורים להשקיע יותר בעבודתם ותמשוך למקצוע ההוראה אנשים איכותיים. המתנגדים להצעה טענו כי לא רצוי שמורים באותו מעמד ישתכרו שכר שונה זה מזה, והוסיפו שיש סכנה שהמורים ישקיעו פחות מאמצים בחינוך ובהקניית ידע של ממש, ובמקום זאת יתמקדו למשל בהכנת התלמידים למבחנים.
מה דעתכם על ההצעה להביא בחשבון את איכות ההוראה בקביעת שכר המורים? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
7.
רוב הפעילות הכלכלית בארץ נעשית כיום באמצעים אלקטרוניים, כמו כרטיסי אשראי והעברות בנקאיות. כלכלנים סבורים כי בעתיד הלא-רחוק יבוטל הכסף המזומן כליל, וגם תשלומים יום-יומיים קטנים, דוגמת תשלום במכולת או באוטובוס, ייעשו באמצעים אלקטרוניים. למהלך כזה עשויים להיות יתרונות רבים: הוא יחסוך את העלות הגבוהה של ייצור השטרות והמטבעות, והוא צפוי לסייע גם לצרכנים, שכן כסף מזומן קל יחסית לאבד, וקל גם לגנוב. זאת ועוד, ביסוס הפעילות הכלכלית כולה על אמצעי תשלום אלקטרוניים יקל את הפיקוח על העברת כספים - מה שיקשה על ביצוע עסקאות לא חוקיות, דוגמת מתן שוחד או קניית סמים. עם זאת, הפיקוח המוגבר יפגע גם בפרטיותם של צרכנים שומרי חוק, שפעילותם הכלכלית תהיה גם היא נתונה למעקב מתמיד. יש הטוענים גם שהכסף המזומן - שהתמעטותו והצטברותו מוחשיות - מעודד התנהלות צרכנית שקולה, וביטולו עלול לגרום לצרכנים להוצאות פזיזות.
לדעתכם, האם כדאי לבטל לחלוטין את הכסף המזומן? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
8.
כ-77% מהתיקים הפליליים בישראל מסתיימים בהסדר טיעון - הסכם שנערך במסגרת משפט פלילי בין התביעה הכללית, המייצגת את המדינה, ובין הנאשם. בהסדר טיעון התביעה מייחסת לנאשם אישומים קלים מהאישומים שייחסה לו מלכתחילה, ובתמורה הנאשם מסכים להודות באישומים האלה. למעשה, התביעה מבטיחה שהנאשם יורשע וייענש, אף שהעונש שיקבל קל מהעונש הראוי לו לדעתה.
הסדר הטיעון מאפשר לתביעה ולנאשם לקצר את ההליכים המשפטיים, ובכך הוא חוסך זמן וכסף לשני הצדדים, ובמיוחד למערכת בתי המשפט, הכורעת תחת עומס התיקים הממתינים לטיפולה. מנגד, התוצאה של רוב הסדרי הטיעון היא הרשעה במעשים חמורים פחות מהמעשים שנעשו באמת, ועונשים קלים מהעונשים שהיו ראויים להינתן. נוסף על כך, ייתכן שיש חפים מפשע המסכימים להודות בעבירות שלא ביצעו, כדי להימנע מהליך משפטי ממושך ומהסיכון לעונש כבד, אף שבהליך כזה ייתכן שחפותם הייתה מתבררת.
האם השימוש של מערכת המשפט בהסדרי הטיעון ראוי בעיניכם? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
9.
חברות רבות בעולם שוקדות כיום על פיתוח רובוטים שיחליפו בני אדם בביצוע משימות שונות. מקצת הרובוטים מיועדים למלא משימות שנחשבו עד כה לאנושיות במובהק: להשגיח על ילדים, לארח לקשישים לחברה ואפילו להעניק טיפול פסיכולוגי. ברובוטים מסוג זה עשויה להיות תועלת רבה לפּרט ולחברה, ועם זאת, פיתוחם מעלה שאלות מוסריות קשות, לדוגמה: האם ראוי לעודד אדם להיקשר רגשית למה שאינו אלא מכונה? האם ראוי שבני אדם יפטרו את עצמם מן המפגש הישיר עם הזקוקים להם, וישלחו רובוטים למלא את מקומם?
מה דעתכם על פיתוח רובוטים שיבצעו משימות "אנושיות", דוגמת אלה המתוארים בפסקה שלעיל? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
מטלות כתיבה לדוגמה
1.
ברוב מדינות העולם מונהג כיום חוק חינוך חובה, לפיו הורים מחויבים לשלוח את ילדיהם ללמוד בבתי ספר. חוק זה נועד להבטיח כי כל אזרחיה הצעירים של המדינה זוכים לחינוך הולם על ידי אנשי מקצוע מוסמכים ולאפשר למדינה להתוות את תוכני הלימוד ואת שיטות ההוראה. ואולם, יש הסבורים שחסרונותיה של מערכת החינוך עולים בהרבה על יתרונותיה ומבקשים להקנות לילדיהם חינוך ביתי, כלומר ללמד ולחנך את הילד בבית במקום בבית הספר. תומכי החינוך הביתי טוענים בין היתר כי זכותם של הורים לחנך את ילדיהם בהתאם להשקפותיהם החינוכיות האישיות, וכי במסגרת שכזו תוקדש תשומת לב רבה יותר לנטיותיו וצרכיו האישיים של הילד.
האם לדעתכם יש לאפשר להורים המעוניינים בכך לחנך את ילדיהם בחינוך ביתי? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
2.
חברות הסלולר יכולות לדעת היכן נמצא כל טלפון סלולרי בכל רגע. מידע כזה מגיע לידי המשטרה רק במקרים חריגים ורק באישור בית משפט. לאחרונה עלו קולות הקוראים לחקיקה שתחייב את חברות הסלולר להעביר למשטרה באופן סדיר מידע על מיקומם של טלפונים סלולריים. מאחר שהטכנולוגיה המצויה כיום מאפשרת לזהות בוודאות גבוהה אם טלפון סלולרי נמצא ברכב נוסע ואם הוא שייך דווקא לנהג, העברת מידע כזה תסייע להילחם בנהיגה במהירות מופרזת, הגורמת לתאונות דרכים רבות ומגבירה את חומרתן. באמצעות מידע זה תוכל המשטרה לזהות נהגים שמיקומם השתנה בקצב המעיד שנהגו במהירות גבוהה מהמותר בחוק, ולהענישם. התומכים בצעד זה טוענים כי בכך יקיץ הקץ על תופעת הנהיגה במהירות מופרזת, יקטן מספר תאונות הדרכים ותפחת חומרתן. המתנגדים סבורים כי צעד כזה יפגע פגיעה חמורה בפרטיות, וכי לא יעלה על הדעת שהמשטרה תוכל לעקוב אחר צעדינו בכל רגע.
האם יש לאפשר למשטרה לקבל מידע באופן סדיר מחברות הסלולר כדי לתפוס נהגים שנהגו במהירות מופרזת? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
3.
המונח החלום האמריקאי מתאר חברה שבה כל אדם יכול להגיע לשגשוג כלכלי וחברתי ללא קשר למעמדו, למוצאו או לנסיבות שגדל בהן, כל עוד הוא חרוץ ובעל כישרון.
על פי גישה אחת, אפשר להגשים את החלום האמריקאי. בכל חברה המקיימת עקרונות דמוקרטיים בסיסיים כגון חירות, זכויות אדם ושוויון הזדמנויות, ומעניקה נגישות מלאה להשכלה טובה ולתעסוקה, יכול כל אחד למצות את הפוטנציאל שלו. תומכי גישה זו מביאים לראיה לא מעט סיפורי הצלחה של מנהיגים ואנשי עסקים עשירים שיצאו מבית עני וטיפסו לראש הסולם החברתי.
על פי גישה אחרת, החלום האמריקאי הוא אשליה. תומכי גישה זו סבורים שגם בדמוקרטיות הנאורות ביותר, מעמד ומוצא קובעים במידה רבה את גורלו של אדם, ולכן בפועל לא קיימים - ואולי אף לעולם לא יוכלו להתקיים - התנאים למימוש החלום האמריקאי. לדעתם, סיפורי ההצלחה האלה הם היוצאים מן הכלל המעידים על הכלל.
עם איזו משתי הגישות אתם מסכימים? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
4.
מי שהתחסן מפני מחלה מידבקת לא יחלה בה ולא ידביק אחרים. לפיכך, כאשר שיעור המתחסנים באוכלוסייה גבוה, התפשטות המחלה נבלמת ולעתים המחלה אף עוברת מן העולם. לחיסונים יש אפוא היבט חברתי, מכיוון שהאוכלוסייה כולה מוגנת מהתפרצות המגפות רק כל עוד שיעור גבוה של האוכלוסייה מחוסן.
בשנים האחרונות מתרחבת בישראל התופעה שהורים מסרבים לחסן את ילדיהם. לסירוב סיבות שונות, למשל חשש שנוצר בעקבות פרסומים שטענו כי חיסונים מסוימים עלולים לגרום לבעיות התפתחותיות קשות, או אידאולוגיה הדוגלת באורח חיים טבעי, ללא התערבות רפואית מלאכותית. בהסתמך על הידע המחקרי שנצבר בשנים האחרונות, איגוד הרופאים בישראל קובע כי הסיכון שבחיסונים הניתנים כיום הוא מזערי, ומתריע מפני התפרצות מגפות אם תימשך מגמת הירידה בשיעור המתחסנים. האיגוד קורא לקדם חקיקה שלפיה ילדים שלא חוסנו לא יורשו להירשם לגני הילדים, והוריהם יעמדו לדין בגין הזנחת ילדיהם ופגיעה בחברה. המתנגדים ליוזמה זו טוענים כי המדינה אינה רשאית להתערב בבריאותם של פרטים ולכפות עליהם התערבות רפואית.
לדעתכם, האם המדינה צריכה לכפות על הורים לחסן את ילדיהם? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
5.
מדי שנה בשנה אנו שומעים בחדשות על מטיילים ישראלים בחוץ לארץ שנקלעו למצוקה או שהקשר עמם נותק. יש הסבורים כי על המדינה לסייע באיתורם של המטיילים, בחילוצם ובהענקת הטיפול הרפואי הדרוש להם, ולשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכך. ההיגיון העומד בבסיס גישה זו הוא שמתפקידה של המדינה לדאוג לשלום אזרחיה, גם כשהם נמצאים מחוץ לגבולותיה. ואולם, יש הטוענים כי המדינה אינה חייבת להושיט סיוע למטיילים וודאי שאינה חייבת לשאת בכל הוצאות איתורם, חילוצם והטיפול בהם. לדעתם, האחריות לשלומו של כל מטייל מוטלת על כתפיו, ועליו לנקוט את כל אמצעי הזהירות הדרושים לשם כך. ואכן, משרד החוץ ממליץ לישראלים הנוסעים לחו"ל לרכוש ביטוח המתאים לאופי הטיול המתוכנן, ואף מצהיר כי אם תיאלץ המדינה לסייע למטיילים שאין בידם ביטוח מתאים, יידרשו המטיילים או משפחותיהם לשאת בעלות הכספית.
לדעתכם, האם על המדינה לסייע באיתור ובחילוץ מטיילים בחו"ל ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
6.
לפני שנים אחדות עלתה הצעה לקבוע את שכרם של המורים לא רק לפי הוותק שלהם, תפקידם והשכלתם, כפי שנעשה עד אז, אלא גם לפי קריטריונים המודדים את איכות ההוראה שלהם. למשל, הוצע לתת תוספות שכר למורים לפי מידת שביעות הרצון של הנהלת בית הספר מהם ולפי הערכותיהם של גורמים מקצועיים מטעם משרד החינוך. נוסף על כך, הוצע שמורים יתוגמלו על שיפור בהישגי תלמידיהם.
לדברי המציעים, קביעת השכר באופן הזה תעודד מצוינות בתחום ההוראה, תדרבן את המורים להשקיע יותר בעבודתם ותמשוך למקצוע ההוראה אנשים איכותיים. המתנגדים להצעה טענו כי לא רצוי שמורים באותו מעמד ישתכרו שכר שונה זה מזה, והוסיפו שיש סכנה שהמורים ישקיעו פחות מאמצים בחינוך ובהקניית ידע של ממש, ובמקום זאת יתמקדו למשל בהכנת התלמידים למבחנים.
מה דעתכם על ההצעה להביא בחשבון את איכות ההוראה בקביעת שכר המורים? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
7.
רוב הפעילות הכלכלית בארץ נעשית כיום באמצעים אלקטרוניים, כמו כרטיסי אשראי והעברות בנקאיות. כלכלנים סבורים כי בעתיד הלא-רחוק יבוטל הכסף המזומן כליל, וגם תשלומים יום-יומיים קטנים, דוגמת תשלום במכולת או באוטובוס, ייעשו באמצעים אלקטרוניים. למהלך כזה עשויים להיות יתרונות רבים: הוא יחסוך את העלות הגבוהה של ייצור השטרות והמטבעות, והוא צפוי לסייע גם לצרכנים, שכן כסף מזומן קל יחסית לאבד, וקל גם לגנוב. זאת ועוד, ביסוס הפעילות הכלכלית כולה על אמצעי תשלום אלקטרוניים יקל את הפיקוח על העברת כספים - מה שיקשה על ביצוע עסקאות לא חוקיות, דוגמת מתן שוחד או קניית סמים. עם זאת, הפיקוח המוגבר יפגע גם בפרטיותם של צרכנים שומרי חוק, שפעילותם הכלכלית תהיה גם היא נתונה למעקב מתמיד. יש הטוענים גם שהכסף המזומן - שהתמעטותו והצטברותו מוחשיות - מעודד התנהלות צרכנית שקולה, וביטולו עלול לגרום לצרכנים להוצאות פזיזות.
לדעתכם, האם כדאי לבטל לחלוטין את הכסף המזומן? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
8.
כ-77% מהתיקים הפליליים בישראל מסתיימים בהסדר טיעון - הסכם שנערך במסגרת משפט פלילי בין התביעה הכללית, המייצגת את המדינה, ובין הנאשם. בהסדר טיעון התביעה מייחסת לנאשם אישומים קלים מהאישומים שייחסה לו מלכתחילה, ובתמורה הנאשם מסכים להודות באישומים האלה. למעשה, התביעה מבטיחה שהנאשם יורשע וייענש, אף שהעונש שיקבל קל מהעונש הראוי לו לדעתה.
הסדר הטיעון מאפשר לתביעה ולנאשם לקצר את ההליכים המשפטיים, ובכך הוא חוסך זמן וכסף לשני הצדדים, ובמיוחד למערכת בתי המשפט, הכורעת תחת עומס התיקים הממתינים לטיפולה. מנגד, התוצאה של רוב הסדרי הטיעון היא הרשעה במעשים חמורים פחות מהמעשים שנעשו באמת, ועונשים קלים מהעונשים שהיו ראויים להינתן. נוסף על כך, ייתכן שיש חפים מפשע המסכימים להודות בעבירות שלא ביצעו, כדי להימנע מהליך משפטי ממושך ומהסיכון לעונש כבד, אף שבהליך כזה ייתכן שחפותם הייתה מתבררת.
האם השימוש של מערכת המשפט בהסדרי הטיעון ראוי בעיניכם? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
9.
חברות רבות בעולם שוקדות כיום על פיתוח רובוטים שיחליפו בני אדם בביצוע משימות שונות. מקצת הרובוטים מיועדים למלא משימות שנחשבו עד כה לאנושיות במובהק: להשגיח על ילדים, לארח לקשישים לחברה ואפילו להעניק טיפול פסיכולוגי. ברובוטים מסוג זה עשויה להיות תועלת רבה לפּרט ולחברה, ועם זאת, פיתוחם מעלה שאלות מוסריות קשות, לדוגמה: האם ראוי לעודד אדם להיקשר רגשית למה שאינו אלא מכונה? האם ראוי שבני אדם יפטרו את עצמם מן המפגש הישיר עם הזקוקים להם, וישלחו רובוטים למלא את מקומם?
מה דעתכם על פיתוח רובוטים שיבצעו משימות "אנושיות", דוגמת אלה המתוארים בפסקה שלעיל? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
מטלות כתיבה לדוגמה
10.
החברה הישראלית עוסקת עיסוק אינטנסיבי באוכל, גם בחיק המשפחה ובקהילה (למשל ארוחות חג) וגם בתרבות הפופולרית (למשל, בעיתונים ובטלוויזיה). סוציולוגים רואים בעיסוק באוכל מרכיב טבעי ובלתי-נפרד מכל תרבות, עיסוק הבא לידי ביטוי בהכנת האוכל, בטקסים הנלווים לאכילתו ובחשיבות שמייחסים לו.
יש הסבורים שבחברה הישראלית האוכל תופס מקום מוגזם, והדבר מעיד על תרבות רדודה ונהנתנית. מנגד, יש הסבורים שהעיסוק האינטנסיבי באוכל מאפשר גם לשמר מסגרות משפחתיות וקהילתיות, וגם להכיר תרבויות אחרות באמצעות מטבחיהן.
מה דעתכם על העיסוק האינטנסיבי באוכל בחברה הישראלית? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
11.
מהגרים רבים מתלבטים באיזו שפה לדבר עם ילדיהם. האם להקפיד לדבר אִתם בשפת ארץ המוצא? האם להתאמץ לדבר רק בשפת הארץ החדשה אף שהם אינם שולטים בה היטב? או שמא לדבר בבית בשתי שפות? דבקות בשפת ארץ המוצא מאפשרת להורים, בין השאר, להקנות לילדיהם את המורשת הלשונית והתרבותית של מולדתם. מנגד, יש הסבורים שדיבור בשפת הארץ החדשה הוא הדרך הטובה ביותר לסייע לילדים להשתלב בחברה ולמנוע מהם חוויה של זרות ותלישות. הגישה השלישית - דיבור בשתי שפות בבית - מעוררת חשש שבקרב הילדים עלול להיווצר בלבול, הן מבחינת רכישת השפה והן מבחינת הזהות התרבותית.
לדעתכם, איזו משלוש הגישות המתוארות לעיל היא הגישה העדיפה? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
12.
רכישת ידע ושמירתו בזיכרון נחשבו מאז ומעולם למיומנויות אנושיות חשובות. ברם, כיום יש הטוענים שההתקדמות הטכנולוגית הפכה את הלימוד, השינון והזכירה של פרטי מידע למיותרים: למשל, האם יש עוד צורך לשנן בעל-פה סונטות של שייקספיר, תאריכים היסטוריים או את לוח הכפל, כשכמעט כל הזמן מצוי בקרבתנו מכשיר סלולרי או מחשב - אמצעים טכנולוגיים המאפשרים גישה מהירה למאגרי מידע בלתי-נדלים, גדולים לאין שיעור ממאגר המידע שבמוח? האם רע כל כך שבני נוער אינם זוכרים מי היה יוליוס קיסר, או היכן נמצאת ונצואלה, אם בשבריר שנייה הם יכולים לשלוף מהצג הקרוב שפע של מידע עליהם?
לדעתכם, האם למידת פרטי מידע וזכירתם אכן מיותרות בימינו? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
13.
חקיקה פטרנליסטית היא חקיקה המיועדת להגן על האזרח מפני עצמו. חקיקה כזאת מגבילה את יכולתו של האזרח להחליט ולפעול באופן עצמאי במקרים שבהם הוא עלול להתנהג באופן שיסכן אותו. דוגמאות מוכרות לחוקים פטרנליסטיים הן החוק המחייב לחגור חגורות בטיחות בעת נסיעה ברכב, החוק המחייב לחבוש קסדה בזמן רכיבה על אופניים והחוק האוסר הימורים.
המתנגדים לחקיקה פטרנליסטית טוענים כי הגבלת בני אדם ראויה רק לשם מניעת פגיעה של אדם באדם אחר. בכל הנוגע למניעת פגיעה של אדם בעצמו, הכלי היחיד שצריך לעמוד לרשות החברה הוא חינוך, ובשום אופן אין לנקוט לשם כך ענישה פלילית. לעומתם, יש הטוענים כי המחוקק צריך לראות לנגד עיניו גם את טובתם של מי שרק בזכות החוק ישכילו להגן על עצמם. לטענתם, החינוך לא תמיד מספיק, ולעתים אין מנוס מחקיקה פטרנליסטית.
לדעתכם, האם חקיקה פטרנליסטית היא מוצדקת? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
14.
בשנת 2010 פרסם פרופ' רוֹלָנד פרָייר מחקר שערך בכמה בתי ספר יסודיים בארצות הברית. במחקר הוצע לחלק מהתלמידים, שנבחרו באקראי, תשלום כספי סמלי בעבור כל ספר שיקראו בשנת הלימודים. התלמידים שהשתתפו במחקר קראו באותה שנה ספרים רבים יותר מהתלמידים האחרים - והקריאה המרובה שיפרה במידה ניכרת את הישגיהם במבחני הבנת הנקרא וכישורי שפה אחרים.
לדעתכם, לנוכח תוצאות המחקר של פרופ' פרייר, האם רצוי להנהיג במערכת החינוך בישראל תגמול כספי לתלמידים בעבור קריאת ספרים? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
15.
בשנות הארבעים של המאה העשרים כתב איש החינוך ריצ'רד לווינגסטון כי "המכשול הניצב בדרכה של ההשכלה האמִתית הוא ההתמחות". לדבריו, לאחר שסטודנטים בוחרים תחום לימודים, היסטוריה או פיזיקה למשל, "הם שוקעים בתחום התמחות זה, ואינם מעלים על דעתם שקיים משהו אחר בעולם". דבריו מייצגים תפיסה שלפיה על האוניברסיטאות להקנות לסטודנטים ידע בתחומי דעת מגוונים, מכיוון שידע כזה חיוני להיווצרותו של אדם חושב. מנגד עומדת התפיסה כי תפקידן המרכזי של האוניברסיטאות אינו להרחיב את אופקיהם של הלומדים אלא לקדם את המדע, וכי לשם כך נחוצה התמחות בתחום יחיד כלשהו.
יש הסבורים כי צריך לחייב סטודנטים להשתתף בקורסים מתחומי דעת מגוונים, ולא רק בקורסים מתחום התמחותם העיקרי. נוכח הנאמר לעיל, האם אתם תומכים בהצעה זו?
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
16.
נהגים רבים בעולם נעזרים במערכת ניווט לווייני (GPS). מערכת זו מכוונת נהגים ליעדם בדרך הקצרה ביותר. מאז פיתוח מערכת זו הפך וֶדְמוֹר, כפר קטן ושקט באנגליה, למקום סואן. המעבר בו מקצר דרכים אחדות ולכן מערכת ה-GPS מכוונת נהגים רבים לעבור בו. התנועה הסואנת בכפר, ובעיקר תנועתן של משאיות העוברות בכבישיו הצרים, מפריעה לחיים השלווים בו.
תושבי הכפר טוענים כי בשל הפגיעה במרקם החיים בו, החברות שמספקות את שירותי ה-GPS חייבות להפסיק להציע לנהגים לעבור דרכו. החברות טוענות מנגד כי המערכת מיועדת לשקף את המציאות ולהנחות את ציבור הנהגים לדרך הקצרה ביותר.
לדעתכם, מי מהצדדים צודק - תושבי הכפר וֶדְמוֹר או החברות המספקות שירותי GPS? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
17.
בערים רבות בעולם יש שכונות עוני ומצוקה שרמת הפשיעה בהן גבוהה מאוד. השלטונות המקומיים והמשטרה נמנעים פעמים רבות מאכיפה מלאה של החוק בשכונות אלו. השלטונות מנמקים זאת בין היתר בטענה שמשאביה של המשטרה מוגבלים, והיות שמיגור מוחלט של הפשיעה אינו אפשרי, מוטב שהפשיעה תהיה מרוכזת באזור מצומצם, במקום שתתפשט בכל העיר.
מה דעתכם על הימנעותם של השלטונות מאכיפה מלאה של החוק בשכונות שרמת הפשיעה בהן גבוהה? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
18.
תולדות הספורט התחרותי עתיקות כמעט כתולדות האנושות עצמה, ותחרויות ספורט התקיימו כמעט בכל תרבות אנושית. בימי קדם תרמו תחרויות הספורט לשיפור יכולותיהם של ציידים, דייגים וכדומה, ולעתים אף שימשו חלק מפולחן דתי. גם כיום ממלא הספורט התחרותי תפקיד חשוב בחיי הפרט והחברה, ומיליוני בני אדם צופים בתחרויות ספורט מדי יום ביומו.
לדעתכם, כיצד הספורט התחרותי מועיל לאדם ולחברה בימינו? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
מטלות כתיבה לדוגמה
19.
יש הטוענים כי הפגיעה בכל מיני החיות באשר הם, מקופי אדם ועד חרקים, פסולה מבחינה מוסרית באותה מידה. לעומתם, רבים טוענים שיש להבחין בין פגיעות במינים שונים של בעלי חיים, וככל שבעל חיים דומה בתכונותיו לאדם, כך הפגם המוסרי שבפגיעה בו חמור יותר. הם טוענים, למשל, שפגיעה בדולפינים ובלווייתנים - שהם בעלי חיים אינטליגנטיים, החיים בקהילות ומגלים יכולות תקשורת מפותחות במיוחד - חמורה יותר מפגיעה בבעלי חיים ימיים אחרים, שפחות דומים לבני האדם.
לדעתכם, האם הפגיעה בכל מיני החיות פסולה מבחינה מוסרית באותה מידה? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
20.
החוק במדינת ישראל כמעט שאינו מגביל את מגוון השמות הפרטיים שהורים יכולים לתת לילדיהם: רק במקרים קיצוניים, כגון מתן שם שעלול לפגוע ברגשות הציבור (לדוגמה, שמות של דמויות היסטוריות ידועות לשמצה), רשאי משרד הפנים לפסול את השם. ישנן מדינות אחרות, ובהן רבות ממדינות אירופה, שבהן הרשויות יכולות למנוע מהורים לתת לילדיהם שמות מעליבים או מוזרים מאוד שעלולים להפוך אותם למושא ללעג. יש אף מדינות שבהן ההורים חייבים לבחור שם לילדיהם מתוך רשימה הנקבעת בידי המדינה.
לדעתכם, האם המדינה צריכה להטיל מגבלות על מתן שמות פרטיים, ואם כן - אילו מגבלות? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
21.
האם על מדענים לשאת באחריות פלילית לנזקים שנגרמו בעקבות הערכותיהם המדעיות? שאלה זו עמדה במרכזו של משפט שנערך לאחרונה באיטליה. לאורך כמה חודשים בשנת 2009 התחוללו באיטליה כמה רעידות אדמה חלשות, ובעקבותיהן התפשטה השמועה שרעידת אדמה הרסנית צפויה להגיע. ואולם, מומחים בתחום התראיינו באמצעי התקשורת ואמרו שאין סיבה להניח כי רעידת אדמה חזקה צפויה להתחולל בקרוב. זמן לא רב לאחר מכן התחוללה באזור רעידת אדמה אדירה, והיא גרמה למותם של מאות אנשים.
לאחר רעידת האדמה הועמדו המומחים לדין והורשעו. הם הואשמו בכך שתחזיתם גרמה לתושבי האזור שלא לנקוט את אמצעי הזהירות הדרושים ובאופן זה הגדילה מאוד את מספר הנפגעים. בעקבות המשפט התקוממה הקהילה המדעית וטענה שאם מדענים יישאו באחריות פלילית על התחזיות המדעיות שלהם, הם עלולים להימנע מלפרסם אותן והנזק לציבור ולמדע יהיה רב.
האם לדעתכם מדענים צריכים לשאת באחריות פלילית לנזקים שנגרמו בעקבות הערכותיהם המדעיות? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
22.
בתחום המוצרים המיועדים לילדים - צעצועים, בגדים וכדומה - הולכת ומתקבעת ההפרדה בין מוצרים המיועדים לבנים ובין מוצרים המיועדים לבנות. המוצרים לבנות הם בדרך כלל בצבע ורוד או סגול, והם נושאים דמויות של נסיכות ושל פיות, ואילו המוצרים לבנים מאופיינים בדמויות לוחמים וגיבורי-על או באלמנטים מעולם הספורט.
יש הסבורים כי החלוקה המגדרית (בין בנים לבנות) כופה על הילדים תבניות שאינן מתאימות להם בהכרח ומנציחה סטראוטיפים על דמות האישה ועל דמות הגבר. מנגד יש הטוענים כי החלוקה המגדרית משקפת נטיות טבעיות של הילדים, וכי כבר מגיל צעיר מאוד רובם רוצים רק את המוצרים המיועדים למגדר שלהם.
מה דעתכם על התקבעות ההפרדה בין מוצרי ילדים המיועדים לבנים ובין מוצרי ילדים המיועדים לבנות? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
23.
ניתוחים קוסמטיים הם ניתוחים פלסטיים שנועדו להקנות למנותח מראה "יפה" או "צעיר" יותר משהיה לו, והם אינם הכרחיים מבחינה רפואית. בעולם המערבי נעשים עשרות מיליוני ניתוחים קוסמטיים בכל שנה, והתופעה הולכת ומתרחבת.
רבים מותחים ביקורת על התרחבותה של תופעת הניתוחים הקוסמטיים. יש המזכירים כי כל ניתוח כרוך בסיכון וטוענים כי שיקולים אסתטיים אינם מצדיקים את הסיכון הזה. אחרים טוענים כי זמינותם הרבה של הניתוחים הקוסמטיים מקדמת אידאל יופי מצומצם, שרק מעטים ניחנו בו באופן טבעי. לעומתם יש הטוענים כי ניתוחים קוסמטיים הם כלי לגיטימי לשיפור המראה החיצוני, וכי ניתוח קוסמטי עשוי לתרום תרומה של ממש לביטחונו העצמי של אדם ולמעמדו החברתי.
מה דעתכם על התופעה ההולכת ומתרחבת של ניתוחים קוסמטיים? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
24.
בשנים האחרונות מתרחב הסיקור התקשורתי של אנשים הנחשבים לדמויות מפתח בעולם הפשע. סיקור זה כולל, למשל, ראיונות ארוכים ורחבי היקף עמם בטלוויזיה ובעיתונים, וכן דיווח על מאורעות הנוגעים להם בחדשות ובמדורי הרכילות. הסיקור אינו מצטמצם גם כשאנשים אלו נתפסים בידי המשטרה ומורשעים. יש הטוענים כי מכיוון שסיקור זה הופך את האנשים האלה לידוענים לכל דבר, הוא מעצים את כוחם ואת מעמדם בקרב העבריינים ואף מקנה להם לגיטימיות בקרב הציבור הרחב. מנגד, אחרים מצביעים על כך שהסיקור אינו מחמיא ברובו. כמו כן, לטענתם הציבור מתעניין במידע על אנשים אלה, ואין כל פסול בכך שהתקשורת מספקת לציבור מידע שמעניין אותו.
מה דעתכם על סיקור תקשורתי של דמויות מעולם הפשע? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
25.
מדינות אחדות ברחבי העולם, ובהן גם כמה מדינות במערב אירופה, מונעות מאזרחיהן להחזיק באזרחות של מדינה נוספת. לעומת זאת, מדינות אחרות, ובהן מדינת ישראל, מאפשרות לאזרחיהן להחזיק גם באזרחות של מדינה נוספת. אזרח ישראלי, אם כן, יכול להיות גם אזרח של מדינה אחרת ולהחזיק בדרכון שלה.
המתנגדים להחזקה באזרחות כפולה טוענים שהיא עלולה להקטין את מעורבותם של האזרחים בחיי המדינה ואף לעודד אותם להגר ממנה בזמנים קשים. מנגד, יש הטוענים שכשאדם יכול לקבל אזרחות משתי מדינות שונות, אין למנוע ממנו את החופש לחיות ולעבוד בכל אחת משתי המדינות האלה.
לדעתכם, האם על מדינת ישראל למנוע מאזרחיה להחזיק באזרחות נוספת? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
26.
"חוכמת ההמונים" היא התופעה שקבוצות גדולות של בני אדם, גם אם אין בקרבן אף מומחה אחד, יכולות ליצור ידע והחלטות טוב יותר ממומחה בעל שם. כיום רבים מסתמכים על חוכמת ההמונים כדי להחליט בענייני צרכנות ותרבות, למשל באמצעות דירוגי גולשים באינטרנט, ויש הסבורים שבעתיד יוכלו מנגנונים דומים המבוססים על חוכמת ההמונים לסייע גם בייעוץ בענייני משפט, רפואה ועוד, ויתפתחו כל כך עד שכמעט לא נזדקק עוד למומחים בחיינו. לעומתם, יש הטוענים שחוכמת ההמונים אינה תחליף לשיקול הדעת של מומחה, הנבנה על סמך ניסיון וידע של שנים.
דוגמה מרכזית לכוחה של חוכמת ההמונים היא ויקיפדיה, אנציקלופדיה מקוונת שכל אדם יכול לעדכן בה כל ערך. אף שמי שתורמים ערכים ועדכונים לוויקיפדיה אינם בהכרח מומחים, סך התרומות של מיליוני האנשים המעורבים בפרויקט יצר אנציקלופדיה מעודכנת ומקיפה מאין כמוה, אם כי הדעות חלוקות בשאלה אם היא איכותית יותר או פחות מאנציקלופדיות מסורתיות הנכתבות בידי מומחים.
לדעתכם, באיזו מידה השימוש בחוכמת ההמונים יכול להחליף את ההסתמכות על מומחים? נמקו.
חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו
