ציונים:

חישוב, דיווח למוסדות ולנבחנים, בדיקה חוזרת

טפסים להורדה

  העברת ציונים למוסדות
  תשלום עבור משלוח עותק נוסף של הציונים לנבחן בדואר
  תשלום עבור בדיקה חוזרת של גיליון התשובות

 

משמעות ציוני הבחינה, חישובם ודיווחם

תפקידם של ציוני הבחינה

המוסדות להשכלה גבוהה אינם יכולים לקבל ללימודים את כל מי שפונה אליהם. לכן הם מעדיפים לקבל את המועמדים שסיכוייהם להצליח בלימודי התואר הראשון הם הטובים ביותר. כדי לחזות את סיכויי ההצלחה של המועמדים, מרבית המוסדות נעזרים בציוני הבחינה הפסיכומטרית ובציוני בחינות הבגרות. תפקידם היחיד של ציוני הבחינה הפסיכומטרית הוא לנבא את סיכויי ההצלחה בלימודים: ככל שהציונים בבחינה גבוהים יותר, כך אפשר להניח שסיכוייו של המועמד להצליח בלימודים האקדמיים גבוהים יותר.

עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בסיכויים, כלומר בהסתברות ולא בוודאות. אי-אפשר לקבוע שמי שקיבל ציונים גבוהים בבחינה יצליח בלימודיו ומי שקיבל ציונים נמוכים בבחינה ייכשל בהם. יש גורמים רבים המשפיעים על ההצלחה בלימודים, ובהם המוטיבציה של המועמד, היצירתיות שלו וכושר ההתמדה שלו, ולא את כולם אפשר למדוד בעזרת בחינה.

סף הקבלה ללימודים

תעודת הבגרות (או תעודת סיום מכינה) היא תנאי הכרחי לקבלה למוסד להשכלה גבוהה בישראל.  בחוגים רבים מוצעים שני אפיקי קבלה עיקריים - (א) קבלה על בסיס הרכב וממוצע ציוני הבגרות בלבד, (ב) קבלה על בסיס ממוצע ציוני הבגרות וציון הבחינה הפסיכומטרית. כל מוסד קובע תנאי קבלה פרטניים לחוגי הלימוד השונים ודואג לפרסמם. להלן הרחבה על אפיק הקבלה המבוסס על שילוב של ממוצע ציוני הבגרות והבחינה הפסיכומטרית.

כל מוסד מחשב לכל מועמד ציון קבלה הנקרא 'ציון סֶכֶם'. ציון זה מבוסס על ציוני בחינות הבגרות ועל ציון הבחינה הפסיכומטרית, והוא משקף את סיכויי ההצלחה של המועמד בלימודי התואר הראשון. כל חוג לימודים מדרג את המועמדים שנרשמו אליו לפי ציון הסכם שקיבלו. אחר כך החוג קובע סף קבלה: המועמדים שציונם גבוה מסף הקבלה מתקבלים ללימודים, והמועמדים שציונם נמוך ממנו נדחים.

סף הקבלה בכל חוג לימודים נקבע לרוב לפי מספר מקומות הלימוד בחוג, מספר המועמדים וציוני הקבלה שלהם: סף הקבלה של החוג עולה ככל שמספר המקומות קטן יותר, מספר המועמדים גדול יותר ורמת המועמדים גבוהה יותר. חוגי לימוד מסוימים קובעים גם סף קבלה מינימלי, כדי להבטיח שהמתקבלים לחוג הם בעלי יכולת אקדמית מתאימה.

מועמד שנדחה משום שציונו נמוך מסף הקבלה אינו בהכרח בלתי מתאים ללימודים בחוג המבוקש, אלא שבשנה שנרשם בה ללימודים היו די מועמדים שציון הקבלה שלהם עולה על שלו. מסיבה זו יכול מועמד שנדחה מחוג לימודים מסוים להתקבל לאותו החוג בשנה אחרת, להתקבל לחוג אחר באותו מוסד או להתקבל לחוג דומה במוסד אחר.

כיצד מחושבים הציונים?

ההבדלים בין מועדי הבחינה השונים, בין נוסחי הבחינה בכל שפה ובין הנוסחים לבין עצמם אינם משפיעים על הציון. דרך חישוב הציונים מבטיחה שגם אם תיבחנו במועד שבו רמת היכולת של הנבחנים שונה מהממוצע, ציוניכם לא יהיו שונים מהציונים שהייתם מקבלים אילו נבחנתם בכל מועד אחר.

הציונים מחושבים בארבעה שלבים:

1. חישוב ציון גלם במטלת הכתיבה -פרטים בנוגע לדרך שבה מחושבים הציונים במטלת הכתיבה מופיעים בפרק "הסברים ודוגמאות - חשיבה מילולית" בסעיף "מטלת הכתיבה". מטלת הכתיבה התווספה לבחינה החל ממועד ספטמבר 2012.

2. חישוב ציוני גלם בפרקי הברֵרה - כל תשובה נכונה מזכה בנקודה אחת. סכום התשובות הנכונות בכל תחום הוא ציון הגלם בתחום זה.

3. חישוב הציונים בשלושת תחומי הבחינה - כדי לאפשר השוואה בין ציוני נבחנים שנבחנו בנוסחים שונים, בשפות שונות ובמועדים שונים, מתורגמים ציון הגלם במטלת הכתיבה וציוני הגלם בפרקי הבררה של כל אחד משלושת תחומי הבחינה לסולם אחיד. הציון בתחום החשיבה המילולית כולל את הציון במטלת הכתיבה במשקל 25%. סולם הציונים בכל אחד משלושת התחומים הוא מ-50 עד 150.

4. חישוב הציונים הפסיכומטריים הכלליים -הציונים הפסיכומטריים הכלליים מתבססים על ממוצעים משוקללים, שבהם הציונים בתחומים השונים מקבלים משקלות שונים. בציון הרב-תחומי משקל הציון בתחום החשיבה המילולית ומשקל הציון בתחום החשיבה הכמותית כפולים ממשקלו של הציון באנגלית. בציון בדגש כמותי משקלו של הציון בתחום החשיבה הכמותית הוא פי שלושה ממשקל כל אחד מן הציונים האחרים. בציון בדגש מילולי משקלו של הציון בתחום החשיבה המילולית הוא פי שלושה ממשקל כל אחד מן הציונים האחרים.
סולם הציונים בכל אחד מהציונים הפסיכומטריים הכלליים הוא מ-200 עד 800.

הדגמה של חישוב הציונים מופיעה כאן.

 

הזמנה לבחינה חוזרת

בעת הערכת הבחינות נעשות בדיקות שגרתיות שמטרתן להבטיח כי הציונים המחושבים לכל נבחן משקפים את יכולתו נאמנה. לעיתים מאל"ו מתקשה להעריך ציון בבחינה בשל ממצאים חריגים או בלתי עקיבים שנמצאו בה או בשל בעיות טכניות.

אם מתעורר ספק בנוגע למהימנותה של בחינה כלשהי מכל סיבה שהיא - לרבות הסיבות המפורטות לעיל - הנבחן מוזמן לבחינה חוזרת במשרדי מאל"ו בירושלים, וציונו מוקפא עד להסרת הספק. רק לאחר הבחינה החוזרת מאל"ו מחליט על המשך הטיפול במקרה.

בדרך כלל ההזמנה לבחינה נשלחת לנבחנים הנוגעים בדבר בתוך כשישה שבועות מיום הבחינה, אך היא עשויה להישלח גם במועד מאוחר יותר.

בנוסף לאמור, בכל מקרה בו מתגלה או מובא לידיעת מאל"ו מידע אשר מטיל ספק במהימנות ציון כלשהו שנמסר לנבחן מכל סיבה שהיא, לרבות בשל ממצאים שמתגלים עקב בחינות מאוחרות שמבצע הנבחן או עקב מידע שמגיע לידיעת מאל"ו מגורמים חיצוניים, לרבות מוסדות הלימוד, שמורה למאל"ו הזכות - בכל מועד שהוא, להקפיא או לפסול ציון כאמור ולזמן את הנבחן לבחינה חוזרת לבירור העניין (וככל שרלוונטי - להודיע על ביטול הציון למוסדות הלימוד אליהם מאל"ו העביר את אותו ציון בעבר).

מה המשמעות לכך שהציון בבחינה הפסיכומטרית הוא יחסי?

במרבית המבחנים במערכת החינוך הציון אמור להראות באיזו מידה הנבחן שולט בתכנים ובמיומנויות שנלמדו בכיתה. אפשר לשער, למשל, שנבחן שקיבל ציון 80 במבחן בגאוגרפיה שולט ב-80% מהתכנים והמיומנויות שלמד בשיעורי גאוגרפיה.

לעומת זאת, הציון בבחינה הפסיכומטרית אינו מבטא את מידת השליטה של הנבחן בחומר לימוד כזה או אחר. במקום זאת הוא מבטא את יכולתו בתחומים מסוימים ביחס לנבחנים האחרים. לכן אנו אומרים שציון הבחינה הפסיכומטרית הוא 'ציון יחסי'. כל מה שאפשר לדעת על נבחן שקיבל ציון 120 בפרקי החשיבה המילולית הוא שככל הנראה, יכולתו המילולית גבוהה מזו של נבחנים שקיבלו ציון נמוך יותר, ונמוכה מזו של נבחנים שקיבלו ציון גבוה יותר.

כדי לוודא שהציון שכל נבחן מקבל תלוי ביכולתו בלבד, ולא בגורמים הקשורים לבחינה המסוימת שניגש אליה, מחשבים את הציון הסופי ביחס לציוני כל הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית מאז מועדה הראשון, דצמבר 1983. במילים אחרות, אפילו אם במועד שבו נבחַנְת נבחנו גם מועמדים רבים שהם חזקים במיוחד, לא ישפיע הדבר על אופן חישוב הציון שלך (או שלהם) כיוון שכולם מושווים לכל המועמדים שנבחנו עד כה. מסיבה זו אין למועד הבחינה שום השפעה על ציוני הנבחנים. מכאן עולה שהשאלה העיקרית שצריכה לעמוד לנגד עיני הנבחן בבואו לבחור את מועד הבחינה היא מתי נוח לו ביותר להיבחן.