מבנה הבחינה ומרכיביה

פרקי הבחינה

בבחינה הפסיכומטרית בגרסה המודפסת (נייר ועיפרון) יש תשעה פרקים. כל פרק שייך לאחד משלושה תחומים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית.

הפרק הראשון בבחינה מכיל מטלה הבודקת את יכולת ההבעה בכתב. הזמן המוקצב לביצוע מטלה זו בשפה העברית הוא 30 דקות (בשפות אחרות הזמן הוא 35 דקות). שמונת הפרקים האחרים מורכבים משאלות ברֵרה, שאת התשובה הנכונה עליהן יש לבחור מתוך ארבע אפשרויות. פרקים אלו אינם מופיעים בסדר קבוע, והזמן המוקצב לפתרונם הוא 20 דקות. מספר השאלות והזמן המוקצב לפתרונן עשוי להיות שונה בגרסאות שונות של הבחינה (מודפסת לעומת ממוחשבת, בחינה בעברית לעומת בחינה בשפות אחרות, בחינה רגילה לעומת בחינה בתנאים מותאמים). כמו כן, מעת לעת ייתכנו שינויים במבנה הבחינה, במספר השאלות ובמשך הזמן המוקצב. שינויים כאלו יפורסמו באתר מאל"ו לפני המועד הראשון שבו יחולו בבחינה.

בכל בחינה שמעביר מאל"ו, יתכן שיופיעו פרקים או פריטים שהועברו בבחינות קודמות, או שפורסמו באתר המרכז.

בפרקי שאלות הברֵרה מופיעות שאלות מכמה סוגים. שאלות מאותו סוג מקובצות יחד ומסודרות בסדר קושי עולה, חוץ משאלות הבנת הנקרא, המבוססות על קטעי קריאה בפרקי החשיבה המילולית ובפרקי האנגלית, המסודרות לפי סדר הופעת נושא השאלה בקטע. שימו לב: בכל התחומים ייתכנו שאלות מסוגים חדשים, וכמו כן עשויים לחול שינויים בהוראות לפתרון הבחינה, במספר השאלות בפרק ובזמן המוקצב לפתרונו.

מתוך שמונת פרקי הברֵרה רק שני פרקים בכל תחום משמשים לקביעת הציון - סך הכול שישה פרקים. שני פרקי הברֵרה האחרים אינם משמשים לקביעת הציון, והם נועדו בעיקר לשתי המטרות האלה:

מניעת השפעה של הבדלים בין מועדים שונים: כדי שההבדלים בין הנבחנים במועדים השונים לא ישפיעו על הציונים, הציונים במועדים השונים מושווים אלו לאלו ומותאמים לסולם ציונים אחד. לשם כך ניתן בכל בחינה פרק שכבר הופיע בבחינה קודמת.

הבטחת איכותן של השאלות: לפני שהשאלות ייכללו בפרק המשמש לקביעת הציון מאל"ו בוחן את איכותן, וזאת כדי להבטיח שהן הוגנות ומבחינות בין נבחנים שיכולתם גבוהה לנבחנים שיכולתם נמוכה. פרקים אחדים בבחינה מורכבים משאלות המצויות בתהליך של בדיקת איכות. שאלות שהצליחו בבדיקה זו, לפי מדדים סטטיסטיים ואחרים, עשויות להופיע בעתיד בפרקים המשמשים לקביעת הציון, והשאלות האחרות, שלא עמדו בתנאים הנדרשים, לא ייכללו בבחינות עתידיות. כל הפרקים המשמשים לקביעת הציונים מורכבים משאלות שעברו בדיקת איכות כזו בהצלחה. גם הפרקים שאינם משמשים לקביעת הציונים חיוניים: הם מונעים עיוותים בציונים העלולים להיגרם בשל הבדלים בין מועדים, והם מבטיחים כי השאלות יהיו טובות והוגנות. אין לנבחנים שום דרך להבחין בין הפרקים קובעי הציון לפרקים האחרים. לכן, לטובתכם, התייחסו לכל פרקי הבחינה באותה מידה של רצינות!

חשיבה מילולית

כל תחום בבחינה מייצג יכולת הנדרשת מהנבחנים, והשאלות הכלולות בו מתמקדות בהיבטים מגוונים של יכולות אלו. להלן הסבר על הרלוונטיות של כל סוגי השאלות בכל תחום ללימודים אקדמיים.

היכולות המילוליות העיקריות הנדרשות ללימודים אקדמיים הן הבנת הנקרא, הבעה בכתב, הבנת הנשמע והבעה בעל פה. קיים קשר הדוק בין יכולת הבנת הנקרא ליכולת הבנת הנשמע ובין יכולת ההבעה בכתב ליכולת ההבעה בעל פה, ולכן הערכה של הבנת הנקרא ושל הבעה בכתב משקפות במידה רבה את יכולות הבנת הנשמע וההבעה בעל פה. נוסף על כך, הערכה של הבנת הנשמע ושל הבעה בעל פה דורשת מערך בחינה יקר ומורכב. מסיבות אלו הבחינה הפסיכומטרית אינה בודקת את שתי היכולות האלה.

יכולות הבנת הנקרא וההבעה בכתב מבוססות על עושר לשוני, על הבנה של כללי השפה ועל חשיבה לוגית, כלומר על יכולת הסקת מסקנות.  נוסף על כך, כל אחת משתי היכולות האלה מורכבת ממגוון רחב של יכולות ספציפיות יותר, כגון הסקת משמעות מילים מתוך הקשר, קישור בין רעיונות, ארגון בהיר ושיטתי של רעיונות, הפרדה בין עיקר לטפל, גיבוש רעיונות חדשים והבעתם באופן רהוט ומדויק. כל היכולות האלה חשובות להצלחה בלימודים אקדמיים, וזאת בחוגים הומניים וריאליים כאחד. תלמידים לתואר ראשון מתבקשים לקרוא מאמרים וספרי לימוד כדי ללמוד נושאים מורכבים ורחבי היקף, וכדי להצליח בכך עליהם להיעזר ביכולות קריאה, הבנה, ניתוח והסקה. כמו כן הם מתבקשים לסכם נושאים שונים, להעלות רעיונות מקוריים ולכתוב אותם בסגנון מדעי, וגם לשם כך עליהם להיעזר ביכולות שנבדקות באופן שיטתי בבחינה.

להלן תיאור מפורט של יכולות החשיבה המילולית שכל סוג שאלות בודק, והסבר על הקשר שלהן ללימודים אקדמיים.