מטלות כתיבה לדוגמה

10.

החברה הישראלית עוסקת עיסוק אינטנסיבי באוכל, גם בחיק המשפחה ובקהילה (למשל ארוחות חג) וגם בתרבות הפופולרית (למשל, בעיתונים ובטלוויזיה). סוציולוגים רואים בעיסוק באוכל מרכיב טבעי ובלתי-נפרד מכל תרבות, עיסוק הבא לידי ביטוי בהכנת האוכל, בטקסים הנלווים לאכילתו ובחשיבות שמייחסים לו.

יש הסבורים שבחברה הישראלית האוכל תופס מקום מוגזם, והדבר מעיד על תרבות רדודה ונהנתנית. מנגד, יש הסבורים שהעיסוק האינטנסיבי באוכל מאפשר גם לשמר מסגרות משפחתיות וקהילתיות, וגם להכיר תרבויות אחרות באמצעות מטבחיהן.

מה דעתכם על העיסוק האינטנסיבי באוכל בחברה הישראלית? נמקו.

חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו

 

11.

מהגרים רבים מתלבטים באיזו שפה לדבר עם ילדיהם. האם להקפיד לדבר אִתם בשפת ארץ המוצא? האם להתאמץ לדבר רק בשפת הארץ החדשה אף שהם אינם שולטים בה היטב? או שמא לדבר בבית בשתי שפות? דבקות בשפת ארץ המוצא מאפשרת להורים, בין השאר, להקנות לילדיהם את המורשת הלשונית והתרבותית של מולדתם. מנגד, יש הסבורים שדיבור בשפת הארץ החדשה הוא הדרך הטובה ביותר לסייע לילדים להשתלב בחברה ולמנוע מהם חוויה של זרות ותלישות. הגישה השלישית - דיבור בשתי שפות בבית - מעוררת חשש שבקרב הילדים עלול להיווצר בלבול, הן מבחינת רכישת השפה והן מבחינת הזהות התרבותית.

לדעתכם, איזו משלוש הגישות המתוארות לעיל היא הגישה העדיפה? נמקו.

חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו

 

12.

רכישת ידע ושמירתו בזיכרון נחשבו מאז ומעולם למיומנויות אנושיות חשובות. ברם, כיום יש הטוענים שההתקדמות הטכנולוגית הפכה את הלימוד, השינון והזכירה של פרטי מידע למיותרים: למשל, האם יש עוד צורך לשנן בעל-פה סונטות של שייקספיר, תאריכים היסטוריים או את לוח הכפל, כשכמעט כל הזמן מצוי בקרבתנו מכשיר סלולרי או מחשב - אמצעים טכנולוגיים המאפשרים גישה מהירה למאגרי מידע בלתי-נדלים, גדולים לאין שיעור ממאגר המידע שבמוח? האם רע כל כך שבני נוער אינם זוכרים מי היה יוליוס קיסר, או היכן נמצאת ונצואלה, אם בשבריר שנייה הם יכולים לשלוף מהצג הקרוב שפע של מידע עליהם?

לדעתכם, האם למידת פרטי מידע וזכירתם אכן מיותרות בימינו? נמקו.

חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו

 

13.

חקיקה פטרנליסטית היא חקיקה המיועדת להגן על האזרח מפני עצמו. חקיקה כזאת מגבילה את יכולתו של האזרח להחליט ולפעול באופן עצמאי במקרים שבהם הוא עלול להתנהג באופן שיסכן אותו. דוגמאות מוכרות לחוקים פטרנליסטיים הן החוק המחייב לחגור חגורות בטיחות בעת נסיעה ברכב, החוק המחייב לחבוש קסדה בזמן רכיבה על אופניים והחוק האוסר הימורים.

המתנגדים לחקיקה פטרנליסטית טוענים כי הגבלת בני אדם ראויה רק לשם מניעת פגיעה של אדם באדם אחר. בכל הנוגע למניעת פגיעה של אדם בעצמו, הכלי היחיד שצריך לעמוד לרשות החברה הוא חינוך, ובשום אופן אין לנקוט לשם כך ענישה פלילית. לעומתם, יש הטוענים כי המחוקק צריך לראות לנגד עיניו גם את טובתם של מי שרק בזכות החוק ישכילו להגן על עצמם. לטענתם, החינוך לא תמיד מספיק, ולעתים אין מנוס מחקיקה פטרנליסטית.

לדעתכם, האם חקיקה פטרנליסטית היא מוצדקת? נמקו.

חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו

 

14.

בשנת 2010 פרסם פרופ' רוֹלָנד פרָייר מחקר שערך בכמה בתי ספר יסודיים בארצות הברית. במחקר הוצע לחלק מהתלמידים, שנבחרו באקראי, תשלום כספי סמלי בעבור כל ספר שיקראו בשנת הלימודים. התלמידים שהשתתפו במחקר קראו באותה שנה ספרים רבים יותר מהתלמידים האחרים - והקריאה המרובה שיפרה במידה ניכרת את הישגיהם במבחני הבנת הנקרא וכישורי שפה אחרים.

לדעתכם, לנוכח תוצאות המחקר של פרופ' פרייר, האם רצוי להנהיג במערכת החינוך בישראל תגמול כספי לתלמידים בעבור קריאת ספרים? נמקו.

חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו

 

15.

בשנות הארבעים של המאה העשרים כתב איש החינוך ריצ'רד לווינגסטון כי "המכשול הניצב בדרכה של ההשכלה האמִתית הוא ההתמחות".  לדבריו, לאחר שסטודנטים בוחרים תחום לימודים, היסטוריה או פיזיקה למשל, "הם שוקעים בתחום התמחות זה, ואינם מעלים על דעתם שקיים משהו אחר בעולם".  דבריו מייצגים תפיסה שלפיה על האוניברסיטאות להקנות לסטודנטים ידע בתחומי דעת מגוונים, מכיוון שידע כזה חיוני להיווצרותו של אדם חושב. מנגד עומדת התפיסה כי תפקידן המרכזי של האוניברסיטאות אינו להרחיב את אופקיהם של הלומדים אלא לקדם את המדע, וכי לשם כך נחוצה התמחות בתחום יחיד כלשהו.

יש הסבורים כי צריך לחייב סטודנטים להשתתף בקורסים מתחומי דעת מגוונים, ולא רק בקורסים מתחום התמחותם העיקרי. נוכח הנאמר לעיל, האם אתם תומכים בהצעה זו?

חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו

 

16.

נהגים רבים בעולם נעזרים במערכת ניווט לווייני (GPS). מערכת זו מכוונת נהגים ליעדם בדרך הקצרה ביותר. מאז פיתוח מערכת זו הפך וֶדְמוֹר, כפר קטן ושקט באנגליה, למקום סואן. המעבר בו מקצר דרכים אחדות ולכן מערכת ה-GPS מכוונת נהגים רבים לעבור בו. התנועה הסואנת בכפר, ובעיקר תנועתן של משאיות העוברות בכבישיו הצרים, מפריעה לחיים השלווים בו.

תושבי הכפר טוענים כי בשל הפגיעה במרקם החיים בו, החברות שמספקות את שירותי ה-GPS חייבות להפסיק להציע לנהגים לעבור דרכו. החברות טוענות מנגד כי המערכת מיועדת לשקף את המציאות ולהנחות את ציבור הנהגים לדרך הקצרה ביותר.

לדעתכם, מי מהצדדים צודק - תושבי הכפר וֶדְמוֹר או החברות המספקות שירותי GPS? נמקו.

חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו

 

17.

בערים רבות בעולם יש שכונות עוני ומצוקה שרמת הפשיעה בהן גבוהה מאוד. השלטונות המקומיים והמשטרה נמנעים פעמים רבות מאכיפה מלאה של החוק בשכונות אלו. השלטונות מנמקים זאת בין היתר בטענה שמשאביה של המשטרה מוגבלים, והיות שמיגור מוחלט של הפשיעה אינו אפשרי, מוטב שהפשיעה תהיה מרוכזת באזור מצומצם, במקום שתתפשט בכל העיר.

מה דעתכם על הימנעותם של השלטונות מאכיפה מלאה של החוק בשכונות שרמת הפשיעה בהן גבוהה? נמקו.

חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו

 

18.

תולדות הספורט התחרותי עתיקות כמעט כתולדות האנושות עצמה, ותחרויות ספורט התקיימו כמעט בכל תרבות אנושית. בימי קדם תרמו תחרויות הספורט לשיפור יכולותיהם של ציידים, דייגים וכדומה, ולעתים אף שימשו חלק מפולחן דתי. גם כיום ממלא הספורט התחרותי תפקיד חשוב בחיי הפרט והחברה, ומיליוני בני אדם צופים בתחרויות ספורט מדי יום ביומו.

לדעתכם, כיצד הספורט התחרותי מועיל לאדם ולחברה בימינו? נמקו.

חיבורים לדוגמה שנכתבו בתגובה למטלה זו