מטלת כתיבה

מדוע הוחלט לכלול בבחינה הפסיכומטרית מטלת כתיבה?

מיומנות הקריאה ומיומנות הכתיבה הן יכולות משלימות, ושתיהן חיוניות להצלחה בלימודים האקדמיים. הקריאה היא הערוץ המרכזי לרכישת ידע חדש, והכתיבה משמשת בסיכום החומר הנלמד, ביישומו ובפיתוח והבעה של רעיונות חדשים, ונוסף על אלה – במילוי מטלות לימודיות רבות המשמשות בסיס להערכת הישגי הסטודנטים. מיומנות הקריאה נבדקת בבחינה הפסיכומטרית בפרקי החשיבה המילולית, ובמתכונת העכשווית אף ניתן לה דגש רב יותר מקודם. מיומנות הכתיבה, לעומת זאת, לא נבדקה עד כה בבחינה הפסיכומטרית. עתה, אחרי שנצבר ידע מחקרי רב בנושא ופותחה תשתית המאפשרת הערכה מהימנה ותקפה של יכולת זו, הוחלט לכלול בבחינה גם מטלת כתיבה.

יש כבר מבחן בחיבור במבחני הבגרות. מדוע צריך עוד חיבור?

הבחינה הפסיכומטרית, ובכללה מטלת הכתיבה, מאפשרת לדרג את כל המועמדים בסולם הערכה אחיד. כמו כן, הוספת מטלת כתיבה לבחינה משקפת את החשיבות שהמוסדות להשכלה גבוהה מייחסים ליכולת הכתיבה.

האם כל הנבחנים מחויבים במטלת כתיבה?

מאוקטובר 2012 כל נבחני הבחינה הפסיכומטרית - ובכללם הנבחנים בכל השפות (ולא רק בעברית) והנבחנים בתנאים מותאמים - נבחנים במתכונת הנוכחית של הבחינה, הכוללת מטלת כתיבה.

האם ניתן ציון נפרד למטלת הכתיבה?

לא. מטלת הכתיבה היא סוג אחד מסוגי המטלות בתחום החשיבה המילולית, והציון בה משוקלל עם הציונים במטלות האחרות בתחום (אנלוגיות, הבנת הנקרא וכו') לכדי ציון אחד – הציון בתחום החשיבה המילולית.

מה משקל מטלת הכתיבה בציון בחשיבה מילולית?

משקלה הוא 25%, ומשקל שני פרקי שאלות הבררה הוא 75%.

מה הקריטריונים להערכת הכתיבה?

הכתיבה שהנבחנים נדרשים לה בבחינה הפסיכומטרית היא כתיבה עיונית. אפשר להעריך כתיבה כזאת בכמה ממדים. הערכת מטלת הכתיבה בבחינה הפסיכומטרית נעשית בשני ממדים: תוכן החיבור ולשון החיבור. הערכת התוכן נעשית על פי קריטריונים כגון: הרלוונטיות של התוכן לנושא המטלה, מידת הביסוס של הטענות, הביטוי שניתן לחשיבה ביקורתית, ארגון הכתוב. הערכת הלשון נעשית על פי קריטריונים כגון: בהירות הכתוב, הלימת הסגנון לכתיבה עיונית, תקינות הלשון, הדיוק בהבעה, העושר הלשוני.

כיצד ניתן הציון על מטלת הכתיבה?

שני מעריכים בודקים כל חיבור ללא תלות זה בהערכתו של זה. המעריכים נבחרים בקפידה ומקבלים הכשרה במרכז הארצי לבחינות ולהערכה. כל מעריך נותן לחיבור שני ציונים: ציון בממד התוכן וציון בממד הלשון. הציון על החיבור הוא אפוא סכום של ארבעה ציונים שנתנו המעריכים. במקרה של פער גדול בין ההערכות שנתנו שני המעריכים, ניתן החיבור למעריך שלישי, והציון הוא סכום ההערכות של המעריך השלישי והמעריך הקרוב אליו ביותר בהערכותיו.

כתיבתם של בני אדם שונים עשויה להתאפיין בסגנונות ובתכנים שונים מאוד אלה מאלה. איך אפשר להשוות ביניהם?

אמנם נכון שלכותבים שונים יכולים להיות טעם, סגנון, עמדות ורקע שונים - והם ישתקפו בכתיבתם, ועם זאת, כתיבה עיונית טובה עונה על הקריטריונים שפורטו בתשובה הקודמת, ללא קשר להבדלים האלה. הערכת מטלות הכתיבה נעשית בדרך אובייקטיבית והוגנת. היא משקפת את יכולתם של הנבחנים לכתוב כתיבה עיונית, ואינה מושפעת מקריטריונים לא רלוונטיים.

האם אפשר להקליד את החיבור במחשב? האם אפשר להשתמש בטיוטה?

לעת עתה החיבורים נכתבים בכתב יד. כמו מילוי התשובון לשאלות הבררה ("השאלות האמריקאיות") גם הכתיבה במטלה זו נעשית בעיפרון. הנבחנים כותבים על גבי דף שורות המיועד לכך. בחוברת הבחינה יש מקום שיכול לשמש לטיוטה. רק נבחנים בתנאים מותאמים המקבלים תנאי של כתיבה במחשב יכולים לכתוב את החיבור במחשב. בעוד כמה שנים תהיה הבחינה הפסיכומטרית כולה ממוחשבת, ואז ייכתב גם החיבור במחשב.

באילו שפות מותר לי לכתוב את החיבור?

כל נבחן חייב לכתוב את החיבור בשפת הבחינה שאליה הוא נרשם ושבה הוא נבחן. אם הבחינה בעברית – החיבור חייב להיכתב בעברית, אם בערבית – בערבית, אם ברוסית – ברוסית, וכולי. מי שנבחן בנוסח המשולב רשאי לכתוב את החיבור באחת מהשפות המופיעות בנוסח המשולב, כלומר: באנגלית, בעברית, ברוסית, בגרמנית, באיטלקית, בהונגרית, באמהרית, בפורטוגלית או בהולנדית.

נבחן שיכתוב את חיבורו בשפה שאינה שפת הבחינה – חיבורו ייפסל, והוא יקבל את הציון הנמוך ביותר במטלת הכתיבה.

מה היקף הכתיבה הנדרש? האם יש הגבלה כלשהי בעניין זה?

האורך הנדרש לחיבור הוא 25 שורות לפחות. לכתיבת החיבור כל נבחן מקבל גיליון תשובות ובו כ-50 שורות. לא תתאפשר חריגה משורות אלו, ולא תהיה אפשרות לקבל גיליון נוסף. מהניסיון שנצבר במרכז הארצי לבחינות ולהערכה עולה כי בהתחשב במגבלת הזמן, חיבורים טובים כתובים בדרך כלל על פני 40-30 שורות.

היכן אפשר למצוא מטלות כתיבה לדוגמה?

בחוברת ההדרכה לבחינה מוצגת מטלת כתיבה להתנסות. כמו כן, בחוברת מוצגת מטלת כתיבה נוספת ולצִדה כמה חיבורים שנכתבו בתגובה לה, בצירוף הערכות החיבורים והסבר להערכות אלה. כן מפורסמים הקריטריונים שלפיהם הוערכו החיבורים, בלוויית דוגמאות והסברים.

מטלות כתיבה מופיעות גם בבחינות המתפרסמות באתר המרכז מאוקטובר 2012.

כיצד אוכל להתכונן למטלת הכתיבה?

יכולת כתיבה, כמו שאר הכשרים הנמדדים בבחינה, מתפתחת בהדרגה עם השנים בדרכים שונות, כגון לימודים בבית הספר, קריאה והתנסות בכתיבה. לפיכך, רוב ההכנה לבחינה כבר נעשתה בזמן הלימודים בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון ובהתנסויות שונות לאורך החיים. אף שההכנה הטובה ביותר היא בעבודה הדרגתית הנעשית במהלך שנים רבות, תרגול מרוכז לפני הבחינה עשוי לשפר את ההישגים בבחינה. כדאי אפוא להכיר את ההוראות למטלת הכתיבה, וכמובן, לענות על המטלות לדוגמה ולקרוא ביסודיות את ההסברים להערכות.

האם יש בחירה בין כמה מטלות כתיבה?

לא. מחקרים מצאו כי תהליך בחירת מטלה אחת מכמה מטלות המוצעות לנבחן גוזל זמן ומקצר את הזמן המושקע בכתיבה עצמה. נוסף על כך, ההשוואה בין נבחנים שהשיבו למטלות כתיבה שונות היא השוואה פחות מדויקת. אנו סבורים שהחסרונות הנעוצים במתן אפשרות לבחור בין כמה מטלות עולים על היתרונות, ולכן לא ניתנת אפשרות כזאת.

מדוע הזמן המוקצב למטלה אינו ארוך יותר? הזמן המוקצב למטלת הכתיבה ימנע ממני לתת ביטוי הולם ליכולת הכתיבה שלי.

מחקרים שבדקו את התפקוד במטלות כתיבה מצאו כי אכן, ככל שהזמן המוקצב למטלה ארוך יותר, כך הנבחנים כותבים טוב יותר וממוצע הציונים שלהם עולה במידת מה. עם זאת, נמצא כי מדרג הציונים אינו משתנה עם הארכת הזמן.

הזמן המוקצב נגזר, בין השאר, מהשאיפה שהבחינה כולה לא תארך זמן רב מדי. חשוב לציין כי בהערכת החיבורים מובאת בחשבון העובדה שהם נכתבו במגבלת הזמן הנתונה.

נבחנתי במתכונת הקודמת של הבחינה. אם ארצה להירשם ללימודים בעתיד, למשל לשנת הלימודים 2013/14, האם אצטרך להיבחן שוב?

לא. ציוני הבחינה במתכונתה הקודמת שקולים לציוני הבחינה במתכונת הנוכחית, ואין צורך להיבחן שוב.

אני מעוניין ללמוד באוניברסיטה בפקולטה למדעי הטבע או באחד ממקצועות ההנדסה. מדוע עליי להיבחן במטלת כתיבה שאופייה אינו רלוונטי ללימודיי?

אמנם נכון שמידת הזיקה בין כל אחד מתחומי הבחינה (חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית) לחוגי הלימודים שונה מחוג לחוג, ואולם כל היכולות הנמדדות בבחינה, ויכולת הכתיבה בפרט, רלוונטיות ללימודים אקדמיים בכל תחום. מוסכם על המוסדות להשכלה גבוהה שהיכולת להציג רעיון בכתב היא יכולת הרלוונטית לכל בוגר לימודים אקדמיים, ובכלל זה גם לבוגרי לימודים במדעי הטבע ולבוגרי לימודי הנדסה.

 

הציונים הכלליים החל מאוקטובר 2011

מאוקטובר 2011 המרכז מחשב שלושה ציונים כלליים:

  • ציון כללי רב-תחומי, ובו משקל כל ציון מהציונים בחשיבה מילולית ובחשיבה כמותית - כפול ממשקלו של הציון באנגלית
  • ציון בדגש מילולי, ובו משקלו של הציון בחשיבה מילולית גבוה פי שלושה ממשקלם של הציונים האחרים
  • ציון בדגש כמותי, ובו משקלו של הציון בחשיבה כמותית גבוה פי שלושה ממשקלם של הציונים האחרים

 

מדוע מחושבים כמה ציונים כלליים?

מידת הזיקה של התחומים השונים בבחינה הפסיכומטרית (חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית) אל הלימודים האקדמיים תלויה בתחום הלימוד. כך, למשל, חשיבה כמותית קשורה קשר הדוק יותר לחוגים של מדעי הטבע (מתמטיקה, פיזיקה וכו') מלחוגים של מדעי הרוח (ספרות, היסטוריה), וחשיבה מילולית קשורה קשר הדוק יותר דווקא לחוגי מדעי הרוח ולחוגים אחרים, כמו משפטים, מלחוגי מדעי הטבע.

האם האוניברסיטאות מקבלות מועמדים על סמך הציונים החדשים? באילו חוגים הקבלה מתבססת על הציון בדגש ההומני ובאילו חוגים היא מתבססת על הציון בדגש הריאלי?

כל ההחלטות הנוגעות לקבלת מועמדים מצויות בתחום אחריותם של מוסדות הלימוד (אוניברסיטאות ומכללות). כל מוסד לימוד מחליט הוא עצמו באילו ציונים להתחשב לצורכי קבלה ואיזה משקל לתת לכל ציון. יש לזכור כי הדבר היה נכון גם בעבר, והמוסדות אף היו יכולים, ויהיו יכולים, לתת לכל תחום בבחינה משקל השונה ממשקלו בציונים הכלליים שהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה מדווח.

מכל מקום, כל המוסדות המקבלים ציונים מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה יכולים לקבל גם את המידע הדרוש כדי להשתמש בציונים החדשים, אם הם רוצים בכך.

האם אני יכול לקבל את הציונים הכלליים החדשים אף שנבחנתי לפני שינוי מתכונת הבחינה?

כן. הציונים הכלליים החדשים מחושבים לכל מי שנבחן בבחינה הפסיכומטרית מאוקטובר 1991. הנבחנים יכולים לצפות בציונים החדשים באזור האישי שלהם באתר האינטרנט של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

האם הבחינה במתכונת הנוכחית קשה יותר מן הבחינה במתכונת הקודמת?

הבחינה שומרת על אותה רמת קושי. הציון במתכונת הנוכחית שקול לציון במתכונת הקודמת.