מבנה הבחינה הפסיכומטרית ומרכיביההבחינה הפסיכומטרית הדו-תחומית (החל מדצמבר 2026)
הבחינה הפסיכומטרית הדו-תחומית (החל מדצמבר 2026)
שאלות הבנה והסקה
לשאלות אלו מגוון סוגים: שאלות הבנה של טקסט קצר, שאלות הסקה (איזו מסקנה נובעת מהטקסט, איזה טיעון מחליש מסקנה המתוארת בטקסט וכדומה), שאלות השלמת משפטים ועוד.
שאלות הבנה והסקה בודקות את היכולת לקרוא טקסט קצר אך מורכב יחסית, להבין את ההיגיון הפנימי העומד ביסוד טיעונים ומערכות של כללים לוגיים המופיעים בו, ליישם הבנה זו על מנת להשוות בין רעיונות ומצבים שונים ולגזור מכך מסקנות תקפות. הטקסטים שעליהם מתבססות שאלות אלו לקוחים ממקורות שונים, אקדמיים ולא-אקדמיים, וסגנונם מגוון. באופן כללי, שאלות הבנה והסקה קשורות קשר הדוק לאופני החשיבה הנדרשים בתחומי לימוד שונים. לדוגמה, היכולת להבין טענות מורכבות, למצוא בהן סתירות או להסיק מתוכן מסקנות היא יכולת הנדרשת בתחומי לימוד כגון משפטים, כלכלה, פסיכולוגיה ומדע המדינה. שאלות השלמת משפטים בודקות הבנה ברמת המשפט או ברמת פסקה, או זיהוי היגיון וחוסר היגיון פנימי בתוך משפט או פסקה. רוב שאלות השלמת המשפטים מתמקדות בבדיקת היכולת להבין את תפקידן של מילות יחס במשפט ואת הזיקה בין רכיבים תחביריים שונים. יכולות אלו הן הבסיס שעליו נשענת ההבנה של טקסטים מורכבים, שמרבים להיתקל בהם בלימודים אקדמיים, והן גם עומדות בבסיס כתיבה טיעונית וכתיבה אקדמית.
מידע נוסף על שאלות הבנה והסקה אפשר למצוא כאן: הבנה והסקה - דוגמאות והסברים על שאלות הבחינה.
שאלות הבנת הנקרא
שאלות הבנת הנקרא בודקות את היכולת להבין קטעי קריאה העוסקים בתחומים מגוונים: פסיכולוגיה, ביולוגיה, היסטוריה, פילוסופיה ועוד. השאלות מתמקדות בהבנת תוכן הקטע וביצירת קישורים בין הרעיונות והטענות המובעים בו. יכולות מסוג זה מבוססות לא רק על אוצר המילים של הנבחן אלא גם על יכולתו להבין משמעות של מילים מתוך הקשרן, לחלץ מטקסט מידע רלוונטי, להבין את היחסים התחביריים בין חלקי הטקסט (למשל, בעזרת הבנת תפקידן של מילות חיבור ויחס) ולקשר באופן הגיוני בין פריטי מידע המופיעים בחלקים שונים של הטקסט. היכולות הנבדקות בשאלות מסוג זה נחוצות כדי להבין טקסטים המופיעים בספרי לימוד ובמאמרים אקדמיים, לנתחם ולהסיק מהם מסקנות.
מידע נוסף על שאלות הבנת הנקרא אפשר למצוא כאן: הבנת הנקרא - דוגמאות והסברים על שאלות הבחינה.
מדוע אין בודקים יכולות אחרות בתחום החשיבה המילולית?
היכולות הקשורות לחשיבה מילולית הן רבות ומגוונות, אך לא כל היכולות המילוליות נבדקות בפרקי החשיבה המילולית בבחינה. יכולות מסוימות, כגון איות נכון של מילים, אינן נבדקות משום שהן אינן חשובות באופן מיוחד ללימודים אקדמיים, ואילו יכולות אחרות, כגון הבנת הנשמע או הבעה בעל פה, אינן נבדקות מפני שקשה (או מסובך, או יקר) להעריך אותן באופן מהימן.
מבנה הבחינה ומרכיביה
פרקי הבחינה
בבחינה הפסיכומטרית בגרסה המודפסת (נייר ועיפרון) יש שישה פרקים. כל פרק שייך לאחד משני תחומים: חשיבה מילולית או חשיבה כמותית.
הפרק הראשון בבחינה מכיל מטלה הבודקת את יכולת ההבעה בכתב. הזמן המוקצב לביצוע מטלה זו בשפה העברית הוא 30 דקות (בשפות אחרות הזמן הוא 35 דקות). חמשת הפרקים האחרים מורכבים משאלות ברֵרה, שאת התשובה הנכונה עליהן יש לבחור מתוך ארבע אפשרויות. פרקים אלו אינם מופיעים בסדר קבוע, והזמן המוקצב לפתרונם הוא 20 דקות. מספר השאלות והזמן המוקצב לפתרונן עשוי להיות שונה בגרסאות שונות של הבחינה (מודפסת לעומת ממוחשבת, בחינה בעברית לעומת בחינה בשפות אחרות, בחינה רגילה לעומת בחינה בתנאים מותאמים). כמו כן, מעת לעת ייתכנו שינויים במבנה הבחינה, במספר השאלות ובמשך הזמן המוקצב. שינויים כאלו יפורסמו באתר מאל"ו לפני המועד הראשון שבו יחולו בבחינה.
בכל בחינה שמעביר מאל"ו, יתכן שיופיעו פרקים או פריטים שהועברו בבחינות קודמות, או שפורסמו באתר המרכז.
בפרקי שאלות הברֵרה מופיעות שאלות מכמה סוגים. שאלות מאותו סוג מקובצות יחד ומסודרות בסדר קושי עולה, חוץ משאלות הבנת הנקרא, המבוססות על קטעי קריאה בפרקי החשיבה המילולית, המסודרות לפי סדר הופעת נושא השאלה בקטע.
שימו לב: בכל התחומים ייתכנו שאלות מסוגים חדשים, וכמו כן עשויים לחול שינויים בהוראות לפתרון הבחינה, במספר השאלות בפרק ובזמן המוקצב לפתרונו.
מתוך חמשת פרקי הברֵרה רק שני פרקים בכל תחום משמשים לקביעת הציון - סך הכול ארבעה פרקים. פרק ברֵרה נוסף אינו משמש לקביעת הציון, והוא נועד בעיקר לשתי המטרות האלה:
מניעת השפעה של הבדלים בין מועדים שונים: כדי שההבדלים בין הנבחנים במועדים השונים לא ישפיעו על הציונים, הציונים במועדים השונים מושווים אלו לאלו ומותאמים לסולם ציונים אחד. לשם כך ניתן בכל בחינה פרק שכבר הופיע בבחינה קודמת.
הבטחת איכותן של השאלות: לפני שהשאלות ייכללו בפרק המשמש לקביעת הציון מאל"ו בוחן את איכותן, וזאת כדי להבטיח שהן הוגנות ומבחינות בין נבחנים שיכולתם גבוהה לנבחנים שיכולתם נמוכה. הפרק הנוסף בבחינה עשוי להיות מורכב משאלות המצויות בתהליך של בדיקת איכות. שאלות שהצליחו בבדיקה זו, לפי מדדים סטטיסטיים ואחרים, עשויות להופיע בעתיד בפרקים המשמשים לקביעת הציון, והשאלות האחרות, שלא עמדו בתנאים הנדרשים, לא ייכללו בבחינות עתידיות. כל הפרקים המשמשים לקביעת הציונים מורכבים משאלות שעברו בדיקת איכות כזו בהצלחה. גם הפרק שאינו משמש לקביעת הציונים חיוני: הוא מונע עיוותים בציונים העלולים להיגרם בשל הבדלים בין מועדים, והוא מבטיח כי השאלות יהיו טובות והוגנות. אין לנבחנים שום דרך להבחין בין הפרקים קובעי הציון לפרק הנוסף. לכן, לטובתכם, התייחסו לכל פרקי הבחינה באותה מידה של רצינות!
ראו כאן מידע לגבי תחומי הבחינה הפסיכומטרית:
מבנה הבחינה ומרכיביה
חשיבה מילולית
כל תחום בבחינה מייצג יכולת הנדרשת מהנבחנים, והשאלות הכלולות בו מתמקדות בהיבטים מגוונים של יכולות אלו. להלן הסבר על הרלוונטיות של כל סוגי השאלות בכל תחום ללימודים אקדמיים.
היכולות המילוליות העיקריות הנדרשות ללימודים אקדמיים הן הבנת הנקרא, הבעה בכתב, הבנת הנשמע והבעה בעל פה. קיים קשר הדוק בין יכולת הבנת הנקרא ליכולת הבנת הנשמע ובין יכולת ההבעה בכתב ליכולת ההבעה בעל פה, ולכן הערכה של הבנת הנקרא ושל הבעה בכתב משקפות במידה רבה את יכולות הבנת הנשמע וההבעה בעל פה. נוסף על כך, הערכה של הבנת הנשמע ושל הבעה בעל פה דורשת מערך בחינה יקר ומורכב. מסיבות אלו הבחינה הפסיכומטרית אינה בודקת את שתי היכולות האלה.
יכולות הבנת הנקרא וההבעה בכתב מבוססות על עושר לשוני, על הבנה של כללי השפה ועל חשיבה לוגית, כלומר על יכולת הסקת מסקנות. נוסף על כך, כל אחת משתי היכולות האלה מורכבת ממגוון רחב של יכולות ספציפיות יותר, כגון הסקת משמעות מילים מתוך הקשר, קישור בין רעיונות, ארגון בהיר ושיטתי של רעיונות, הפרדה בין עיקר לטפל, גיבוש רעיונות חדשים והבעתם באופן רהוט ומדויק. כל היכולות האלה חשובות להצלחה בלימודים אקדמיים, וזאת בחוגים הומניים וריאליים כאחד. תלמידים לתואר ראשון מתבקשים לקרוא מאמרים וספרי לימוד כדי ללמוד נושאים מורכבים ורחבי היקף, וכדי להצליח בכך עליהם להיעזר ביכולות קריאה, הבנה, ניתוח והסקה. כמו כן הם מתבקשים לסכם נושאים שונים, להעלות רעיונות מקוריים ולכתוב אותם בסגנון מדעי, וגם לשם כך עליהם להיעזר ביכולות שנבדקות באופן שיטתי בבחינה.
פירוט והסבר על נושאי הבחינה בתחום המילולי מופיעים כאן: דוגמאות והסברים על שאלות בחשיבה מילולית.
להלן תיאור מפורט של יכולות החשיבה המילולית שכל סוג שאלות בודק, והסבר על הקשר שלהן ללימודים אקדמיים.
מטלת הכתיבה
במטלת הכתיבה הנבחנים נדרשים לכתוב חיבור בנושא נתון. אורך החיבור צריך להיות 25 שורות לפחות. החיבור צריך להיות כתוב בסגנון עיוני – הסגנון המשמש להצגה מושכלת של רעיונות ולדיון בהם. לצורך מטלת הכתיבה, רעיון עשוי להיות דעה, תפיסה, גישה או תיאור תופעה כלשהי, והדיון בו אמור לכלול פירוט, דברי הסבר, נימוקים משכנעים, הוכחות ומסקנות. חלקיו השונים של החיבור צריכים להיות מקושרים זה לזה בדרך בהירה והגיונית, ותפקידם של הטיעונים השונים צריך להיות ברור. הכתיבה צריכה להתאפיין בלשון מדויקת, בהירה ובעלת משלב אחיד. אין זה משנה איזו דעה מובעת בטקסט, כל עוד היא מנומקת, מבוססת ומנוסחת בבהירות: קולו האישי של הכותב בא לידי ביטוי בעמדה שהוא מביע, אך יכולת ההבעה שלו באה לידי ביטוי ביכולתו להאיר אותה באופן מעמיק ולדון בה בשיטתיות ובביקורתיות.
הכתיבה העיונית, הנחוצה ברבים ממקצועות הלימוד בבית הספר התיכון, היא הסוגה (ז'אנר) שבה נהוג לכתוב תרגילים, בחינות, עבודות, מחקרים ומאמרים במוסדות להשכלה גבוהה. בשל כך, היכולות שבודקת מטלת הכתיבה דומות ליכולות הכתיבה והניסוח הנדרשות במהלך הלימודים האקדמיים.
איכות החיבור נבדקת בידי שני מעריכים בלתי תלויים, והם מתחשבים בעובדה שהחיבור נכתב בזמן מוגבל ואינו מצופה להיות מאמר של ממש. כל מעריך שופט את החיבור על פי שני ממדים – תוכן ולשון. ממד התוכן נוגע לעושרם ולאיכותם של הטיעונים המופיעים בטקסט, וכן למידה שבה מודגמת בו חשיבה ביקורתית. ממד הלשון נוגע לבהירות הניסוח, לתקינות סגנון הכתיבה ולדיוק הלשוני. רכיבים אלה הם הבסיס לכתיבה עיונית איכותית, ומועמדים שאינם שולטים בהם ברמה מספקת יתקשו להציג את הידע שלהם בכתב.
מידע נוסף על מטלת הכתיבה אפשר למצוא כאן: מטלת כתיבה - דוגמאות והסברים על שאלות הבחינה. רשימה חלקית של מטלות החיבור שהופיעו בבחינות עד כה אפשר למצוא כאן.
אנלוגיות
שאלות אלו בודקות את היכולת להבין יחסים בין מילים או ביטויים. יכולת זו מבוססת על שלושה רכיבים חשובים של היכולת המילולית: העושר הלשוני (אוצר המילים), היכולת לזהות יחסים בין זוגות מילים או ביטויים והיכולת להחיל יחסים אלה על זוגות אחרים של מילים או ביטויים.
חשיבה אנלוגית חיונית ללמידת נושאים חדשים ולהבנתם. בעזרתה הלומד יכול לקשר מושגים, תופעות, עקרונות ורעיונות שהוא נתקל בהם אל הידע שכבר מצוי ברשותו, וכן לזהות דמיון בין שני דברים חדשים שלמד, לקשר ביניהם ולאתר את המשותף להם ואת השונה ביניהם. כך יכול הלומד להעמיק ולהרחיב את הבנתו, ולהגדיל את הסיכוי שהידע שרכש יישמר בזיכרונו ויהיה זמין לשימוש בעת הצורך.
מידע נוסף על שאלות מסוג אנלוגיה אפשר למצוא כאן: אנלוגיות - דוגמאות והסברים על שאלות הבחינה.
מבנה הבחינה ומרכיביה
שאלות הבנה והסקה
לשאלות אלו מגוון סוגים: שאלות הבנה של טקסט קצר, שאלות הסקה (איזו מסקנה נובעת מהטקסט, איזה טיעון מחליש מסקנה המתוארת בטקסט וכדומה), שאלות השלמת משפטים ועוד.
שאלות הבנה והסקה בודקות את היכולת לקרוא טקסט קצר אך מורכב יחסית, להבין את ההיגיון הפנימי העומד ביסוד טיעונים ומערכות של כללים לוגיים המופיעים בו, ליישם הבנה זו על מנת להשוות בין רעיונות ומצבים שונים ולגזור מכך מסקנות תקפות. הטקסטים שעליהם מתבססות שאלות אלו לקוחים ממקורות שונים, אקדמיים ולא-אקדמיים, וסגנונם מגוון. באופן כללי, שאלות הבנה והסקה קשורות קשר הדוק לאופני החשיבה הנדרשים בתחומי לימוד שונים. לדוגמה, היכולת להבין טענות מורכבות, למצוא בהן סתירות או להסיק מתוכן מסקנות היא יכולת הנדרשת בתחומי לימוד כגון משפטים, כלכלה, פסיכולוגיה ומדע המדינה. שאלות השלמת משפטים בודקות הבנה ברמת המשפט או ברמת פסקה, או זיהוי היגיון וחוסר היגיון פנימי בתוך משפט או פסקה. רוב שאלות השלמת המשפטים מתמקדות בבדיקת היכולת להבין את תפקידן של מילות יחס במשפט ואת הזיקה בין רכיבים תחביריים שונים. יכולות אלו הן הבסיס שעליו נשענת ההבנה של טקסטים מורכבים, שמרבים להיתקל בהם בלימודים אקדמיים, והן גם עומדות בבסיס כתיבה טיעונית וכתיבה אקדמית.
מידע נוסף על שאלות הבנה והסקה אפשר למצוא כאן: הבנה והסקה - דוגמאות והסברים על שאלות הבחינה.
שאלות הבנת הנקרא
שאלות הבנת הנקרא בודקות את היכולת להבין קטעי קריאה העוסקים בתחומים מגוונים: פסיכולוגיה, ביולוגיה, היסטוריה, פילוסופיה ועוד. השאלות מתמקדות בהבנת תוכן הקטע וביצירת קישורים בין הרעיונות והטענות המובעים בו. יכולות מסוג זה מבוססות לא רק על אוצר המילים של הנבחן אלא גם על יכולתו להבין משמעות של מילים מתוך הקשרן, לחלץ מטקסט מידע רלוונטי, להבין את היחסים התחביריים בין חלקי הטקסט (למשל, בעזרת הבנת תפקידן של מילות חיבור ויחס) ולקשר באופן הגיוני בין פריטי מידע המופיעים בחלקים שונים של הטקסט. היכולות הנבדקות בשאלות מסוג זה נחוצות כדי להבין טקסטים המופיעים בספרי לימוד ובמאמרים אקדמיים, לנתחם ולהסיק מהם מסקנות.
מידע נוסף על שאלות הבנת הנקרא אפשר למצוא כאן: הבנת הנקרא - דוגמאות והסברים על שאלות הבחינה.
מדוע אין בודקים יכולות אחרות בתחום החשיבה המילולית?
היכולות הקשורות לחשיבה מילולית הן רבות ומגוונות, אך לא כל היכולות המילוליות נבדקות בפרקי החשיבה המילולית בבחינה. יכולות מסוימות, כגון איות נכון של מילים, אינן נבדקות משום שהן אינן חשובות באופן מיוחד ללימודים אקדמיים, ואילו יכולות אחרות, כגון הבנת הנשמע או הבעה בעל פה, אינן נבדקות מפני שקשה (או מסובך, או יקר) להעריך אותן באופן מהימן.
מבנה הבחינה ומרכיביה
חשיבה כמותית
תחום זה כולל את היכולת להשתמש במספרים, במונחים מתמטיים ובשיטות חישוב כדי לפתור בעיות כמותיות. כמו כן התחום מקיף את הכישורים האנליטיים הנחוצים כדי לנתח נתונים המוצגים באופנים שונים, כגון טבלאות ותרשימים. שאלות החשיבה הכמותית אינן מתמקדות לרוב ביכולת לחשב במהירות, אלא ביכולת להבין בעיות כמותיות ולהשתמש בכלים מתמטיים כדי לפתור אותן.
הידע המתמטי הנדרש בפרקי החשיבה הכמותית בבחינה אינו עולה על זה הנדרש בבחינת בגרות במתמטיקה ברמת שלוש יחידות לימוד, שהיא הרמה המינימלית הנדרשת לשם קבלת תעודת בגרות. כדי להתקבל לאוניברסיטאות בארץ יש צורך בתעודת בגרות מלאה, ולכן אפשר להניח שכל הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית נחשפו לידע זה.
השאלות בתחום החשיבה הכמותית עשויות לעסוק במגוון רחב של נושאים אלגבריים, כגון אחוזים, חזקות ושורשים, תכונות של מספרים, אי-שיוויונות, פירוק לגורמים, פעולות חשבוניות במספרים שלמים ובשברים, יחסים בין ביטויים, נוסחאות כפל מקוצר, מערכת צירים, קומבינטוריקה, הסתברות, ממוצעים, בעיות דרך ובעיות הספק. כמו כן מקיף התחום תכונות של צורות גאומטריות, כגון קווים ישרים, משולשים, מרובעים, מצולעים ומעגלים, ותכונות של גופים גאומטריים כגון תיבות, גלילים, חרוטים, מנסרות ופירמידות. היכולת לזכור נוסחאות בעל פה אינה נכללת בתחום החשיבה הכמותית, ולכן מרבית הנוסחאות הנדרשות לפתרון השאלות מופיעות בדף נוסחאות הכלול בחוברת הבחינה.
פירוט והסבר על נושאי הבחינה בתחום הכמותי מופיעים כאן: דוגמאות והסברים על שאלות בחשיבה כמותית.
בתחום הכמותי שני סוגי שאלות. להלן תיאור של יכולות החשיבה הכמותית שכל סוג שאלות בודק, והסבר על הקשר שלהן ללימודים האקדמיים.
שאלות ובעיות
מרבית השאלות בפרקי החשיבה הכמותית משתייכות לסוג הנקרא "שאלות ובעיות". שאלות אלו עוסקות במגוון נושאים בתחומי האלגברה והגיאומטריה. כדי לפתור את השאלות האלה צריך להבין מידע כמותי המוצג באופן מופשט, למשל בעזרת משוואה עם נעלמים, או באופן מוחשי, למשל בעזרת סיפור מעשה שהנבחנים נדרשים להמיר את המידע המילולי המופיע בו למונחים מתמטיים. יש שאלות הדורשות שימוש בשיטות חישוב, ויש שאלות הדורשות הבנה של מערכות חוקים.
המחקר המדעי במרבית חוגי הלימוד מבוסס על איסוף, עיבוד, ניתוח והצגה של נתונים כמותיים. במרבית חוגי הלימוד בתחומי החינוך, מדעי החברה, מדעי הטבע ומדעי החיים נדרשות יכולות בסיסיות של עיבוד מידע כמותי ושל שימוש בכלים מתמטיים לפתרון בעיות. בחוגי לימוד אחרים, במיוחד במדעים המדויקים, שליטה ביכולות אלו אף חיונית להצלחה בלימודים.
מידע נוסף על שאלות ובעיות בתחום הכמותי אפשר למצוא כאן: שאלות ובעיות - דוגמאות והסברים על שאלות הבחינה.
שאלות הסקה מתרשים או מטבלה
שאלות אלו עוסקות בניתוח מידע המוצג בתרשים או בטבלה ומלווה בהסבר קצר. בתרשים מוצגים הנתונים בצורות חזותיות מגוונות, למשל בעזרת גרף או בעזרת דיאגרמת עמודות. בטבלה מוצגים נתונים כמותיים המסודרים בעמודות ובשורות.
הפקת מידע מתרשים או מטבלה וניתוח מידע זה דורשים מגוון של כישורים אנליטיים, כגון הבנה של מערכות צירים ושל מבנה טבלאות, יכולת המרה של מידע חזותי למידע כמותי, יכולת שליפה של פריט מידע ספציפי מתוך מכלול נתונים, ויכולת להסיק מסקנות מתיאורים גרפיים של מידע. ארגון והצגה של נתונים בתרשים או בטבלה מקובל ורווח מאוד בטקסטים מדעיים ולא מדעיים כאחד. התקשורת מרבה להציג נתונים באופן חזותי, ועל כן היכולת לעבד מידע כזה חשובה לא רק ללימודים אקדמיים אלא גם לחיי היום יום. במסגרת הלימודים במוסדות להשכלה הגבוהה התלמידים נדרשים לא רק להפיק מידע מתרשימים ומטבלאות, אלא גם לחבר אותם בעצמם.
מידע נוסף על שאלות הסקה מתרשים או מטבלה אפשר למצוא כאן: הסקה מתרשים - דוגמאות והסברים על שאלות הבחינה.
מדוע אין בודקים סוגים אחרים של ידע ויכולות בתחום הכמותי?
השאלות בתחום הכמותי בודקות ידע ויכולות בנושאים מתמטיים מגוונים. נושאים אחרים, כגון טריגונומטריה, או חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי, אינם נכללים בבחינה. הסיבה לכך היא שהבחינה מבקשת לבדוק בעיקר יכולת חשיבה, תוך הסתמכות מועטה ככל האפשר על ידע. מטבע הדברים חייבים ידע כלשהו, כבסיס, אך השאיפה היא שידע זה יהיה כמה שיותר בסיסי, ולכן מדובר בידע שנלמד לכל היותר בכיתות ט' או י'. הוספת נושאים לבחינה בתחום הכמותי תגרום למרכיב הידע להיות דומיננטי יתר על המידה, מה גם שהיא עלולה להקשות את הבחינה מעבר לנדרש.
השאלות בתחום הכמותי גם אינן מבקשות לבדוק יכולת לחישוב מהיר או לפתרון טכני של תרגילים. אמנם אין מנוס מחישובים כלשהם בבעיות בתחום זה, אך השאיפה היא שחישובים אלו לא יהיו מוקדי הקושי בשאלות. גם כאן, הסיבה המרכזית לכך היא השאיפה לבדוק יכולת חשיבה ולא יכולות טכניות, הגם שהדברים לא תמיד נפרדים לחלוטין זה מזה.
מבנה הבחינה ומרכיביה
מרכיב הזמן בבחינה הפסיכומטרית
הניסיון מלמד שיש נבחנים שחשים עייפות וחוסר ריכוז לאחר מספר שעות בחינה. הגבלת הזמן בבחינה מקטינה אפוא את הסיכוי שביצועיהם ייפגעו באופן זה. כמו כן, הגבלת זמן הבחינה מבטיחה שכל הנבחנים ייבחנו באותם תנאים. נוסף על כך, זמן בחינה ארוך יגרום מטבע הדברים לעלייה במחיר הבחינה. הזמן שנקבע לבחינה הוא נגזרת של שיקולים אלו, מצד אחד, והוא בסופו של דבר כן מספיק לרוב רובם של הנבחנים להציג את יכולות החשיבה שלהם במסגרתו, מן הצד השני. הוא משקף את נקודת האיזון הראויה בין כלל השיקולים.
לחץ הזמן גורם לפעמים לתסכול: נבחנים רבים מרגישים שהוא פוגע ביכולת שלהם לתפקד היטב בבחינה, והם מאמינים שאילו היה להם זמן רב יותר היו יכולים לקבל ציון גבוה יותר. הם מן הסתם צודקים, אם כי פחות מכפי שנדמה לרבים. סביר להניח שאילו היה ניתן זמן רב יותר לפתרון הבחינה, כל הנבחנים היו מקבלים ציונים מעט גבוהים יותר, ואולם הפערים ביניהם היו נשארים פחות או יותר קבועים. הארכת זמן הבחינה דומה להוספת פקטור קבוע לציונם של כל הנבחנים: פקטור מסוג זה אמנם מעלה את הציונים, אך אינו משנה את הדירוג היחסי (כלומר את סדר הנבחנים על פי ציונם בבחינה). ואכן, במחקרים שערך מאל"ו נמצא כי כאשר מאריכים את זמן הבחינה פי 1.5, הדירוג היחסי של הנבחנים כמעט שאינו משתנה. את תוצאות המחקר ניתן למצוא בדוח 344 באתר המרכז.
בחוגי לימוד רבים מדרגים את המועמדים לפי ציוניהם בבחינה הפסיכומטרית ובבחינת הבגרות, ומקבלים את המועמדים בעלי הציונים הגבוהים ביותר לפי מכסה קבועה מראש. מכאן עולה שהארכת זמן הבחינה הפסיכומטרית לא תשנה את החלטות הקבלה, ובכל מקרה יתקבלו ללימודים אותם מועמדים.
נוסף על כך, יש להניח שאם ממוצע הציונים בבחינה יעלה באופן ניכר, יעלה אתו גם רף הקבלה של חוגי לימוד המקבלים את כל המועמדים שציוניהם גבוהים מציון מסוים. מסיבה זו קרוב לוודאי שמי שלא התקבל לחוג לימודים מסוים משום שקיבל ציון נמוך בבחינה מוגבלת בזמן, לא יתקבל לאותו חוג גם אם יקבל ציון גבוה יותר בבחינה שהזמן שהוקצב לה היה רב יותר.