מבנה הבחינה הפסיכומטרית ומרכיביה

הבחינה הפסיכומטרית הדו-תחומית (החל מדצמבר 2026)

מרכיב הזמן בבחינה הפסיכומטרית

הניסיון מלמד שיש נבחנים שחשים עייפות וחוסר ריכוז לאחר מספר שעות בחינה. הגבלת הזמן בבחינה מקטינה אפוא את הסיכוי שביצועיהם ייפגעו באופן זה. כמו כן, הגבלת זמן הבחינה מבטיחה שכל הנבחנים ייבחנו באותם תנאים. נוסף על כך, זמן בחינה ארוך יגרום מטבע הדברים לעלייה במחיר הבחינה. הזמן שנקבע לבחינה הוא נגזרת של שיקולים אלו, מצד אחד, והוא בסופו של דבר כן מספיק לרוב רובם של הנבחנים להציג את יכולות החשיבה שלהם במסגרתו, מן הצד השני. הוא משקף את נקודת האיזון הראויה בין כלל השיקולים.

לחץ הזמן גורם לפעמים לתסכול: נבחנים רבים מרגישים שהוא פוגע ביכולת שלהם לתפקד היטב בבחינה, והם מאמינים שאילו היה להם זמן רב יותר היו יכולים לקבל ציון גבוה יותר. הם מן הסתם צודקים, אם כי פחות מכפי שנדמה לרבים. סביר להניח שאילו היה ניתן זמן רב יותר לפתרון הבחינה, כל הנבחנים היו מקבלים ציונים מעט גבוהים יותר, ואולם הפערים ביניהם היו נשארים פחות או יותר קבועים. הארכת זמן הבחינה דומה להוספת פקטור קבוע לציונם של כל הנבחנים: פקטור מסוג זה אמנם מעלה את הציונים, אך אינו משנה את הדירוג היחסי (כלומר את סדר הנבחנים על פי ציונם בבחינה). ואכן, במחקרים שערך מאל"ו נמצא כי כאשר מאריכים את זמן הבחינה פי 1.5, הדירוג היחסי של הנבחנים כמעט שאינו משתנה. את תוצאות המחקר ניתן למצוא בדוח 344 באתר המרכז.

בחוגי לימוד רבים מדרגים את המועמדים לפי ציוניהם בבחינה הפסיכומטרית ובבחינת הבגרות, ומקבלים את המועמדים בעלי הציונים הגבוהים ביותר לפי מכסה קבועה מראש. מכאן עולה שהארכת זמן הבחינה הפסיכומטרית לא תשנה את החלטות הקבלה, ובכל מקרה יתקבלו ללימודים אותם מועמדים.

נוסף על כך, יש להניח שאם ממוצע הציונים בבחינה יעלה באופן ניכר, יעלה אתו גם רף הקבלה של חוגי לימוד המקבלים את כל המועמדים שציוניהם גבוהים מציון מסוים. מסיבה זו קרוב לוודאי שמי שלא התקבל לחוג לימודים מסוים משום שקיבל ציון נמוך בבחינה מוגבלת בזמן, לא יתקבל לאותו חוג גם אם יקבל ציון גבוה יותר בבחינה שהזמן שהוקצב לה היה רב יותר.