מהי הבחינה הפסיכומטרית

רקע

עד להקמת מאל"ו ב-1981 הייתה לכל אוניברסיטה יחידת מיון משלה, ומועמד שנרשם לכמה אוניברסיטאות היה צריך לעבור מבחני קבלה נפרדים ביחידת המיון של כל מוסד. כדי להקל על המועמדים את תהליך הקבלה ללימודים, לצמצם את מספר הבחינות שהם נדרשים לעבור ולחסוך את ההוצאה הכרוכה בתשלום עבורן, החליטה ועדה בין-אוניברסיטאית להקים מרכז שיפתח בחינת קבלה אחידה לכל המוסדות להשכלה גבוהה. הקמת מאל"ו, גוף שאיגד את מיטב המומחים להערכה ולמדידה בארץ, אִפשרה לבנות מערך בחינות מקצועי, יעיל, אחיד והוגן שיוכל לחזות את ההצלחה בלימודים אקדמיים. מערך בחינות זה, שהבחינה הפסיכומטרית עומדת במרכזו, משרת כיום את מרבית המוסדות להשכלה גבוהה.

מטרת הבחינה

על פי החלטת הוועדה הבין-אוניברסיטאית יש לבחינה הפסיכומטרית מטרה אחת ויחידה: לנבא את סיכויי ההצלחה של המועמדים בלימודים האקדמיים.

הבחינה הפסיכומטרית מאפשרת לדרג את כל המועמדים על פי סולם ציונים אחיד. הציון בסולם זה משולב עם ממוצע ציוני בחינות הבגרות, והתוצאה מאפשרת לחוגי הלימוד לדרג בכל שנה את המועמדים הנרשמים אליהם. בהקשר זה חשוב להדגיש שהבחינה נותנת הזדמנות שנייה למועמדים להשכלה הגבוהה בעלי פוטנציאל גבוה, שיכולותיהם לא באו לידי ביטוי בציוני בחינות הבגרות מסיבות שונות.

בחינה מסוגה של הבחינה הפסיכומטרית צריכה לעמוד בדרישות רבות. היא צריכה לבדוק את היכולות הרלוונטיות ביותר להצלחה בלימודים באופן אמין ומדויק. היא צריכה להיות הוגנת, ולכן עליה להיות אחידה ושוויונית, ולהיות מותאמת לנבחנים עם צרכים מיוחדים. את ציוני הבחינה יש לחשב ביחס לציוניהם של נבחנים שנבחנו לאורך שנים רבות, במועדים שונים ובשפות שונות. מחיר הבחינה צריך להיות שווה לכל נפש ונמוך ככל האפשר, משך הבחינה צריך להיות סביר והעברת הציונים לנבחנים ולאוניברסיטאות צריכה להיות מהירה ככל האפשר. לבסוף, יש להבטיח שדמי הבחינה מכסים את כל העלויות הכרוכות בפיתוח הבחינה, בהעברתה ובקביעת ציוניה. המבנה הסופי של הבחינה הוא פשרה בין כל הדרישות האלה.

כושר החיזוי של הבחינה

מחקרים רבים מראים כי כושר החיזוי של הבחינה הפסיכומטרית הוא טוב, כלומר רוב הנבחנים שקיבלו בה ציונים גבוהים מצליחים בלימודיהם יותר מרוב הנבחנים שקיבלו בה ציונים נמוכים. כמו כן נמצא כי מבין כל השילובים האפשריים של כלי המיון הקיימים, שילוב הבחינה הפסיכומטרית עם ציוני בחינות הבגרות מניב את החיזוי הטוב ביותר. ראו מסמך סיכום ממצאים בנושא מהימנות ותוקף הבחינה.

אף כלי מיון להשכלה הגבוהה אינו מושלם, וכך גם הבחינה הפסיכומטרית. היא אמנם מנבאת היטב את מידת ההצלחה בלימודים של רוב הנבחנים, אולם בהחלט ייתכנו מקרים שבהם מועמדים שקיבלו בה ציונים נמוכים יחסית יגיעו להישגים גבוהים בלימודים ולהפך. כמו כן, הבחינה אינה מודדת במישרין תכונות כגון מוטיבציה, יצירתיות או התמדה - תכונות שעשויות להשפיע על מידת ההצלחה בלימודים.

תחומי הבחינה

הבחינה הפסיכומטרית בודקת יכולות בשלושה תחומים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. השאלות בשלושת התחומים בודקות יכולות כלליות הנחוצות כדי ללמוד נושאים חדשים ולהבינם, כנדרש בלימודים אקדמיים. עם זאת, יכולות אלו אינן נדרשות לכל תחומי הלימוד במידה שווה. לדוגמה, לימודי תקשורת דורשים יותר מיומנות בחשיבה מילולית ופחות מיומנות בחשיבה כמותית, ואילו לימודי הנדסה דורשים יותר מיומנות בחשיבה כמותית ופחות מיומנות בחשיבה מילולית. השליטה באנגלית דרושה במרבית תחומי הלימוד, שכן חומרי לימוד רבים, כגון ספרים ומאמרים, זמינים רק בשפה האנגלית.

שלושת תחומי הבחינה משקפים את היכולות הבסיסיות ביותר הנדרשות בהשכלה הגבוהה. יש תחומי לימוד הדורשים גם יכולות ספציפיות יותר (למשל רפואה או אדריכלות), והמועמדים ללימודים בתחומים אלו נדרשים להיבחן במבחנים נוספים. ישנן יכולות אחרות שעשויות לסייע בלמידה, כגון מוטיבציה, התמדה, יצירתיות, בגרות נפשית וכדומה, אולם הבחינה הפסיכומטרית אינה מודדת אותן באופן ישיר. הסיבה לכך היא שקשה למדוד יכולות אלה באופן מהימן, ובמיוחד כאשר זמן המדידה מוגבל. לכן הבחינה הפסיכומטרית מתרכזת ביכולות שאפשר למדוד באופן מדויק ובזמן קצר יחסית.