בקשה לתנאים מותאמים בשל הפרעת קשב ופעלתנות יתר

בחינת הידע באנגלית (אמירנט)

מהי הערכה עדכנית ומפורטת?

הערכה עדכנית ומפורטת היא הערכה של תפקודי הקשב בהווה שנערכת בידי איש מקצוע שהוסמך לאבחן הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) במבוגרים. ההערכה נחשבת עדכנית אם מתקיים אחד לפחות משני התנאים הבאים:

• היא נערכה בשלוש השנים האחרונות
  או
• היא נערכה אחרי גיל 25

הערכה זו צריכה לכלול בדיקה מעמיקה של תחום הקשב ופעלתנות היתר בהתאם להנחיות משרד הבריאות וכמפורט בדף ההנחיות לאנשי המקצוע. היא צריכה לתאר את סוג התסמינים, את חומרתם ואת השפעתם על תפקודים בהווה.

שימו לב: מבחנים ממוחשבים כמו MOXO, ‏TOVA או BRC יכולים לספק מידע חלקי, אבל הם לא מחליפים הערכה מלאה של תחום הקשב. כדי להעריך הפרעת קשב נדרש מסמך מגורם מקצועי הכולל הערכה קלינית מקיפה לפי הקריטריונים של משרד הבריאות.

מי מוסמך לבצע את ההערכה?

לפי הנחיות משרד הבריאות את ההערכה צריך לעשות איש מקצוע שהוסמך לאבחן הפרעת קשב ופעלתנות יתר במבוגרים בהתאם להנחיות משרד הבריאות. בדרך כלל מדובר בפסיכיאטר, נוירולוג או רופא ילדים מוסמך בתחום הפרעת קשב, שלהם יש הכשרה וניסיון באבחון ADHD.

אבחונים שעשו גורמים שאינם מוסמכים לאבחן ADHD במבוגרים (למשל רופא משפחה, מאבחן דידקטי או פסיכולוג שלא הוכשר לכך) אינם יכולים לשמש הערכה כזו.

מידע מלא מפורט בהנחיות משרד הבריאות בקישור זה.

כדי לקבוע שמדובר בהפרעת קשב ופעלתנות יתר יש צורך בעדויות לכך שהתסמינים הופיעו כבר בילדות, לפני גיל 12.

אנחנו יודעים שבגיל צעיר כזה לא תמיד שמים לב לקשיים, ולפעמים ההפרעה מאובחנת רשמית רק בשלב מאוחר יותר. לכן אין חובה לצרף לבקשה אבחנה מגיל צעיר, אך יש לצרף לה עדויות לכך שחלק מהתסמינים הופיעו כבר בילדות - למשל קושי להתמיד, מוסחות, בעיות ארגון או עבודה איטית. עדות כזו יכולה להופיע בתעודות, בחוות דעת של מורים או במסמכים אחרים שתיארו את התפקוד בשנים הראשונות של הלמידה.

חשוב לשלוח כל מסמך שיש בו מידע על התפקוד שלכם בשנות בית הספר היסודי (כיתות א'-ו'), כגון:

• סיכומי טיפולים התפתחותיים - למשל ריפוי בעיסוק או טיפול שפה
• דוחות אבחון קודמים
• תעודות מבית הספר היסודי
• חוות דעת או מכתבים ממורים
• תיעוד של הוראה מתקנת
• תעודות מהחטיבה ומהתיכון
• חוות דעת של מורים או אנשי מקצוע על גבי שאלון למורה

אין חובה לשלוח את כל המסמכים שברשימה. אלו רק דוגמאות למסמכים שיכולים לספק מידע על התפקוד בגיל צעיר.

הפרעת קשב שונה מלקות למידה. לקות למידה מתבטאת בקשיים ספציפיים בקריאה, בכתיבה או בחשבון, ואילו הפרעת קשב קשורה בעיקר לוויסות הקשב, להתמדה ולהתנהלות לאורך זמן. אצל חלק מהאנשים שתי התופעות מופיעות יחד, ואצל אחרים כל אחת מהן מופיעה בנפרד.

אלה שני סוגים שונים זה מזה של קשיים, וכל אחד מהם מתועד במסמכים אחרים ומאובחן על פי קריטריונים אחרים.

כן. הפרעת קשב יכולה להופיע גם בלי פעלתנות יתר. מה שחשוב הוא להגיש הערכה עדכנית ומסמכי רקע שמראים שתסמינים של הפרעת קשב הופיעו כבר בילדות.

אבחון דידקטי או פסיכודידקטי יכול לתת מידע על תפקודי למידה, אבל הוא לא נחשב הערכה רשמית של הפרעת קשב. כדי להעריך ADHD נדרש מסמך מאיש מקצוע שהוסמך לאבחן הפרעת קשב במבוגרים, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

כן. האבחון עצמו יכול להיעשות גם בגיל מבוגר. מה שנדרש הוא עדות לכך שחלק מהתסמינים של הפרעת קשב הופיעו כבר בילדות. עדות כזו יכולה להופיע בתעודות, בחוות דעת של מורים או במסמכים אחרים משנות בית הספר היסודי.

הערכה נחשבת עדכנית אם נעשתה בשלוש השנים האחרונות, או אם נעשתה אחרי גיל 25.

אין רשימה של אנשי מקצוע מומלצים. אפשר לפנות לכל פסיכיאטר, נוירולוג או רופא ילדים שיש לו הכשרה וניסיון באבחון הפרעת קשב במבוגרים, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

התנאים שניתנים בדרך כלל הם הפסקה בבחינה. ההפסקה מאפשרת התרעננות, מנוחה וחידוש הפניית הקשב.

בדרך כלל לא מאשרים תוספת זמן בגלל הפרעת קשב בלבד, משום שהקשיים שתוספת זו עוקפת אינם ייחודיים להפרעה ולכן היא עלולה לשנות את תנאי המדידה של הבחינה. הפסקות בין פרקי הבחינה יעילות יותר בהתמודדות עם קושי בקשב, והן עולות בקנה אחד עם ההמלצות המקצועיות.

הערכה עדכנית חשובה כי האופן שבו הפרעת קשב באה לידי ביטוי יכול להשתנות עם השנים. סוג התסמינים, עוצמתם והשפעתם על תפקודים בהווה יכולים להשתנות, ולכן חשוב להבין איך אתם מתפקדים כיום כדי לקבוע אם נדרשים תנאים מותאמים, ואם כן - אילו תנאים.

מסמכי רקע מגיל צעיר חשובים כי הפרעת קשב היא הפרעה התפתחותית. כדי לקבוע שאומנם מדובר ב-ADHD ולא בקושי שנובע מגורמים אחרים (כמו לחץ, עומס, מצבים רגשיים או קשיים שהופיעו לאחרונה), צריך לראות שהקשיים הופיעו כבר בילדות ונמשכו לאורך השנים.