מהי הערכה עדכנית ומפורטת?

הערכה עדכנית ומפורטת היא הערכה של תפקודי הקשב בהווה שנערכת בידי איש מקצוע שהוסמך לאבחן הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) במבוגרים. ההערכה נחשבת עדכנית אם מתקיים אחד לפחות משני התנאים הבאים:

• היא נערכה בשלוש השנים האחרונות
  או
• היא נערכה אחרי גיל 25

הערכה זו צריכה לכלול בדיקה מעמיקה של תחום הקשב ופעלתנות היתר בהתאם להנחיות משרד הבריאות וכמפורט בדף ההנחיות לאנשי המקצוע. היא צריכה לתאר את סוג התסמינים, את חומרתם ואת השפעתם על תפקודים בהווה.

שימו לב: מבחנים ממוחשבים כמו MOXO, ‏TOVA או BRC יכולים לספק מידע חלקי, אבל הם לא מחליפים הערכה מלאה של תחום הקשב. כדי להעריך הפרעת קשב נדרש מסמך מגורם מקצועי הכולל הערכה קלינית מקיפה לפי הקריטריונים של משרד הבריאות.

מי מוסמך לבצע את ההערכה?

לפי הנחיות משרד הבריאות את ההערכה צריך לעשות איש מקצוע שהוסמך לאבחן הפרעת קשב ופעלתנות יתר במבוגרים בהתאם להנחיות משרד הבריאות. בדרך כלל מדובר בפסיכיאטר, נוירולוג או רופא ילדים מוסמך בתחום הפרעת קשב, שלהם יש הכשרה וניסיון באבחון ADHD.

אבחונים שעשו גורמים שאינם מוסמכים לאבחן ADHD במבוגרים (למשל רופא משפחה, מאבחן דידקטי או פסיכולוג שלא הוכשר לכך) אינם יכולים לשמש הערכה כזו.

מידע מלא מפורט בהנחיות משרד הבריאות בקישור זה.

כדי לקבוע שמדובר בהפרעת קשב ופעלתנות יתר יש צורך בעדויות לכך שהתסמינים הופיעו כבר בילדות, לפני גיל 12.

אנחנו יודעים שבגיל צעיר כזה לא תמיד שמים לב לקשיים, ולפעמים ההפרעה מאובחנת רשמית רק בשלב מאוחר יותר. לכן אין חובה לצרף לבקשה אבחנה מגיל צעיר, אך יש לצרף לה עדויות לכך שחלק מהתסמינים הופיעו כבר בילדות - למשל קושי להתמיד, מוסחות, בעיות ארגון או עבודה איטית. עדות כזו יכולה להופיע בתעודות, בחוות דעת של מורים או במסמכים אחרים שתיארו את התפקוד בשנים הראשונות של הלמידה.

חשוב לשלוח כל מסמך שיש בו מידע על התפקוד שלכם בשנות בית הספר היסודי (כיתות א'-ו'), כגון:

• סיכומי טיפולים התפתחותיים - למשל ריפוי בעיסוק או טיפול שפה
• דוחות אבחון קודמים
• תעודות מבית הספר היסודי
• חוות דעת או מכתבים ממורים
• תיעוד של הוראה מתקנת
• תעודות מהחטיבה ומהתיכון
• חוות דעת של מורים או אנשי מקצוע על גבי שאלון למורה

אין חובה לשלוח את כל המסמכים שברשימה. אלו רק דוגמאות למסמכים שיכולים לספק מידע על התפקוד בגיל צעיר.

הפרעת קשב שונה מלקות למידה. לקות למידה מתבטאת בקשיים ספציפיים בקריאה, בכתיבה או בחשבון, ואילו הפרעת קשב קשורה בעיקר לוויסות הקשב, להתמדה ולהתנהלות לאורך זמן. אצל חלק מהאנשים שתי התופעות מופיעות יחד, ואצל אחרים כל אחת מהן מופיעה בנפרד.

אלה שני סוגים שונים זה מזה של קשיים, וכל אחד מהם מתועד במסמכים אחרים ומאובחן על פי קריטריונים אחרים.

כן. הפרעת קשב יכולה להופיע גם בלי פעלתנות יתר. מה שחשוב הוא להגיש הערכה עדכנית ומסמכי רקע שמראים שתסמינים של הפרעת קשב הופיעו כבר בילדות.

אבחון דידקטי או פסיכודידקטי יכול לתת מידע על תפקודי למידה, אבל הוא לא נחשב הערכה רשמית של הפרעת קשב. כדי להעריך ADHD נדרש מסמך מאיש מקצוע שהוסמך לאבחן הפרעת קשב במבוגרים, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

כן. האבחון עצמו יכול להיעשות גם בגיל מבוגר. מה שנדרש הוא עדות לכך שחלק מהתסמינים של הפרעת קשב הופיעו כבר בילדות. עדות כזו יכולה להופיע בתעודות, בחוות דעת של מורים או במסמכים אחרים משנות בית הספר היסודי.

הערכה נחשבת עדכנית אם נעשתה בשלוש השנים האחרונות, או אם נעשתה אחרי גיל 25.

אין רשימה של אנשי מקצוע מומלצים. אפשר לפנות לכל פסיכיאטר, נוירולוג או רופא ילדים שיש לו הכשרה וניסיון באבחון הפרעת קשב במבוגרים, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

התנאים שניתנים בדרך כלל הם הפסקה בבחינה ולעיתים תוספת זמן במטלת הכתיבה. ההפסקה מאפשרת התרעננות, מנוחה וחידוש הפניית הקשב. תוספת הזמן במטלת הכתיבה מאפשרת זמן נוסף לארגון הטקסט.

בדרך כלל לא מאשרים תוספת זמן בפרקי הבחינה הסגורים בגלל הפרעת קשב בלבד, משום שהקשיים שתוספת זו עוקפת אינם ייחודיים להפרעה ולכן היא עלולה לשנות את תנאי המדידה של הבחינה. הפסקות בין פרקי הבחינה יעילות יותר בהתמודדות עם קושי בקשב, והן עולות בקנה אחד עם ההמלצות המקצועיות.

הערכה עדכנית חשובה כי האופן שבו הפרעת קשב באה לידי ביטוי יכול להשתנות עם השנים. סוג התסמינים, עוצמתם והשפעתם על תפקודים בהווה יכולים להשתנות, ולכן חשוב להבין איך אתם מתפקדים כיום כדי לקבוע אם נדרשים תנאים מותאמים, ואם כן - אילו תנאים.

מסמכי רקע מגיל צעיר חשובים כי הפרעת קשב היא הפרעה התפתחותית. כדי לקבוע שאומנם מדובר ב-ADHD ולא בקושי שנובע מגורמים אחרים (כמו לחץ, עומס, מצבים רגשיים או קשיים שהופיעו לאחרונה), צריך לראות שהקשיים הופיעו כבר בילדות ונמשכו לאורך השנים.

אבחון עדכני: לפנייה יש לצרף דו"ח אבחון תפקודי למידה שערך איש מקצוע המוסמך לאבחן לקויות למידה אצל מבוגרים (לדוגמה, מאבחן דידקטי). האבחון יכול להיות דידקטי או פסיכודידקטי - שניהם מתאימים, כל עוד הם בודקים את תפקודי הלמידה.

האבחון צריך להיות עדכני, כלומר:

• אבחון שנערך אחרי גיל 18,
  או
• אבחון שנערך אחרי גיל 16 ולא עברו 5 שנים מיום עריכתו.

האבחון צריך לבדוק את תפקודכם בשפת האם שלכם. כמו כן, על האבחון לכלול נתונים מלאים על התפקוד בשפה העברית.

שאלון למאבחן: לדו"ח האבחון יש לצרף שאלון למאבחן. השאלון נועד לרכז את הנתונים הדרושים על קשיי התפקוד שלכם ועל השפעתם על הלמידה בצורה ברורה ואחידה.

כדאי להעביר את השאלון למאבחן לפני תחילת האבחון, כדי שיוכל להתכונן ולערוך את האבחון בהתאם לדרישות. למידע נוסף על השאלון למאבחן אפשר ללחוץ כאן.

כדי להבין איך התפתחו מיומנויות הלמידה שלכם, חשוב לקבל מידע מתקופת בית הספר היסודי. זוהי תקופת הרכישה של רוב מיומנויות הקריאה, ולכן מסמכים מהשנים האלה עוזרים לזהות אם הקשיים הופיעו כבר בשלבים הראשוניים של הלמידה ומה היה מקורם.

חשוב לשלוח כל מסמך שיש בו מידע על התפקוד שלכם בכיתות א'-ו', כגון:

• סיכומי טיפולים התפתחותיים (ריפוי בעיסוק, טיפול שפה וכדומה)
• דו"חות אבחון קודמים
• תעודות מבית הספר היסודי
• חוות דעת או מכתבים ממורים
• תיעוד של הוראה מתקנת
• תעודות מהחטיבה ומהתיכון
• חוות דעת של מורים או אנשי מקצוע על גבי שאלון למורה

אין חובה לשלוח את כל המסמכים שברשימה: אלו רק דוגמאות למסמכים שיכולים לעזור לנו להבין את התפקוד שלכם בגיל צעיר. מסמכים אלו מסייעים לקבל תמונה מלאה של הקשיים, ולהבחין בין לקות למידה ראשונית לבין קושי שנוצר בשלב מאוחר יותר.

מה לעשות אם אין לי מסמכים מגיל צעיר? ראו כאן.

השאלון נועד לרכז את הנתונים הדרושים על קשיי התפקוד שלכם ועל השפעתם על הלמידה בצורה ברורה ואחידה. המאבחן צריך למלא את החלקים בשאלון שנוגעים לקריאה בשפת האם ובשפה האנגלית, השאלון לפי ממצאי האבחון:

• אם כל הנתונים הדרושים מופיעים כבר בדו"ח בצורה ברורה - אין צורך למלא את השאלון מחדש.
• אם חסרים נתונים - יש לפנות אל המאבחן כדי שישלים אותם.
• אם לא ניתן לאתר את המאבחן - אפשר לשלוח את האבחון כפי שהוא, והצוות המקצועי ידון בבקשה לפי המידע הקיים. במקרה כזה ייתכן שתידרשו להשלים את הנתונים החסרים.

חשוב לנו לקבל מסמכים מגיל צעיר כי הם עוזרים להבין אם הקשיים הופיעו כבר בשנות הלמידה הראשונות. אם אין לכם מסמכים מגיל צעיר, אפשר לפנות לבית הספר היסודי ולבקש תעודות או מסמכים מהארכיון, או לאתר מורים שלימדו אתכם (דרך בית הספר, דרך מכרים משותפים או ברשתות חברתיות) ולבקש מהם למלא שאלון למורה. אם לא תשלחו מסמכים מגיל צעיר, ייתכן שלא נוכל לקבוע זכאות לתנאים מותאמים.

במקרים חריגים אפשר לצרף מכתב אישי שמסביר מה היו הקשיים שלכם בגיל צעיר, ואילו נסיבות מיוחדות גרמו לכך שאין לכם מסמכי רקע.

לקות למידה היא קושי בסיסי בקריאה, בכתיבה או בחשבון שמתחיל בגיל צעיר. הפרעת קשב היא קושי נוירולוגי שמשפיע על יכולת הריכוז, ההתמדה והוויסות. אלו שני סוגים נפרדים של קשיים.

כן. שתי התופעות יכולות להופיע יחד. לקות למידה קשורה לקריאה, כתיבה או חשבון, ואילו הפרעת קשב משפיעה על ריכוז, התמדה וארגון. כל תחום נבחן לפי מסמכים וקריטריונים נפרדים, ולכן בבקשה לתנאים מותאמים חשוב לצרף מסמכים המתייחסים לכל אחד מהתחומים הרלוונטיים.

כן. כל עוד האבחון נעשה בידי איש מקצוע שהוסמך לאבחן לקויות למידה אצל מבוגרים (כמו מאבחן דידקטי), הוא מתקבל.

לא. אפשר לבצע כל אבחון תפקודי למידה שעומד בהנחיות, גם אם הוא לא נערך במת״ל.

אבחון עדכני של מת״ל נחשב אבחון מלא בתחום לקויות הלמידה, ואין צורך להוסיף לו שאלון למאבחן. עם זאת, כמו בכל בקשה, עדיין צריך לצרף מסמכי רקע מגיל צעיר.

המלצה של המאבחן אינה מבטיחה שתקבלו תוספת זמן. לכל בחינה יש מטרות ומאפיינים משלה, ולכן גם התנאים המותאמים נקבעים בה באופן ייחודי. אנחנו מתייחסים להמלצות בכובד ראש, אך קובעים את התנאים בהתאם למאפייני הבחינה שנרשמתם אליה ולנתונים שמופיעים במסמכים.

התאמות תנאים שקיבלתם בתיכון אינן משפיעות על זכאות לתנאים מותאמים בבחינות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, ולכן אין צורך לשלוח אותן.

אבחון של הפרעה על הרצף האוטיסטי מכל גיל שנעשה בידי איש מקצוע המוסמך לאבחן הפרעות אלו ובהתאם להנחיות המופיעות באתר משרד הבריאות.

כדאי לשלוח גם תיאור של הרקע ההתפתחותי והלימודי, כפי שתועד במסמכים שונים (אבחונים, תעודות, חוות-דעת של מורים ומטפלים שסייעו לכם).

אנשים עם הפרעה על הרצף האוטיסטי שונים זה מזה במאפיינים רבים, ובהשפעת התסמונת על התפקוד באופן כללי ובהשפעתה על תפקודים אקדמיים הרלוונטיים לבחינה. לכן, אין די בעצם האבחנה על מנת לקבוע תנאים מותאמים בבחינות. כדי לבחון האם צריך להתאים את תנאי הבחינה, ולעשות זאת באופן המדויק ביותר, נדרשת תמונה ברורה לגבי תפקודים רלוונטיים לבחינה, כגון תפקודי שפה, קריאה, כתיבה, סגנון עבודה, קשב ומהירות העיבוד. תיעוד כזה אפשר למסור באופן הבא:

• באמצעות חוות-דעת עדכניות של מורים ואנשי חינוך וטיפול המכירים היטב את תפקודכם בתחומים אלה. דיווח המורה יש למסור על גבי השאלון המיועד לכך. 
• אם אין באפשרותכם לאתר מורים או אנשי חינוך שהכירו את תפקודכם הלימודי, תוכלו לספק מידע לימודי עדכני גם באמצעות אבחון עדכני של תפקודי למידה או אבחון פסיכודידקטי או נוירופסיכולוגי עדכני, המתייחס לכל תחומי הקושי. לאבחון יש לצרף את השאלון למאבחן, הכולל פירוט הנתונים הנדרשים, כמפורט בקישור זה.

כמו כן, אם ישנם קשיים נוספים בתחומים אחרים שאינם לימודיים, אך עלולים להשפיע על התפקוד בבחינה, יש לציינם בצורה מפורשת ולשלוח מידע עדכני ומפורט מאנשי מקצוע רלוונטיים. לדוגמה, אם נלווים לתסמונת קשיים נפשיים העלולים להגביל את התפקוד בבחינה, נדרשת חוות דעת עדכנית של הגורם המטפל.

אנשים על הרצף האוטיסטי שונים זה מזה במאפייני התפקוד ובהשפעת ההפרעה על למידה ובחינה. לכן אין די בעצם האבחנה כדי לקבוע תנאים מותאמים.

כדי לבחון את הצורך בתנאים מותאמים אנו חייבים לקבל מידע עדכני על תפקודך בתחומים הרלוונטיים לבחינה. אם אין אפשרות לשלוח שאלון מורה, יש לבצע הערכה עדכנית של תפקודי הלמידה.

כדי לקבוע תנאים מותאמים נדרש מידע עדכני על תפקודך כיום בתחומים הרלוונטיים לבחינה.
לכן, חוות דעת מתקופת בית הספר היסודי עשויות לסייע בהבנת הרקע לקשיים והתפתחותם לאורך השנים, אך הן אינן מחליפות הערכה תפקודית עדכנית או שאלון עדכני שמולא על-ידי גורם חינוכי או טיפולי שליווה אתכם במסגרות החינוכיות האחרונות בהן הייתם.

כל בחינה שונה במטרותיה, במבנה שלה וביכולות שהיא מודדת, ולכן תנאים מותאמים שניתנו בבחינות אחרות בעבר לא בהכרח מתאימים לבחינה זו.

כדי לקבוע תנאים מותאמים יש להגיש הערכה תפקודית עדכנית או שאלון עדכני מגורם חינוכי או טיפולי שמכיר היטב את תפקודך.

אבחנה של ASD כשלעצמה אינה מקנה זכאות אוטומטית לתנאים מותאמים. אנשים על הרצף האוטיסטי שונים זה מזה במאפייני התפקוד ובהשפעת ההפרעה על הלמידה ועל הבחינה.

כדי לקבוע זכאות יש צורך במידע עדכני על תפקודך בתחומים הרלוונטיים לבחינה, ועל בסיסו נבחן הצורך בתנאים מותאמים ונקבעים התנאים הספציפיים.

התנאים המותאמים נקבעים באופן פרטני על פי אופי התפקוד והשפעת ה-ASD על התפקוד בבחינה.

בהתאם לתיעוד שיוגש, ניתן לשקול תנאים כגון תוספת זמן, הפסקות בבחינה וכן תנאים נוספים הנוגעים לסביבת הבחינה.

ההחלטה מתקבלת על בסיס מידע עדכני ומפורט על תפקודך בתחומים הרלוונטיים לבחינה.

לא. לצורך בחינת זכאות לתנאים מותאמים בבחינה נדרש מידע מאיש מקצוע שמכיר את הפונה ומלווה אותו לאורך זמן, ולכן אין טעם לפנות לפסיכיאטר לצורך הגשת הבקשה בלבד.

במקרים חריגים אפשר לשלוח חוות דעת עדכנית ומפורטת של מטפלים אחרים מתחום בריאות הנפש, כגון פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שמלווים אותך לאורך זמן ומכירים את תפקודך, במקום חוות דעת פסיכיאטרית. איש המקצוע יכול לכתוב את חוות הדעת על גבי השאלון הייעודי, או לכתוב מסמך מפורט מטעמו שכולל תשובות לכל השאלות בשאלון.

לא. סיכום ביקור שאינו כולל את כל המידע הנדרש בשאלון הייעודי אינו מאפשר בדיקה מלאה של הזכאות לתנאים מותאמים בבחינה. לשם כך נדרש תיעוד מקצועי עדכני המפרט את אופי הקשיים, את משכם, את מידת חומרתם ואת השפעתם על התפקוד, כמצוין בשאלון הייעודי לפסיכיאטר.

אם הפסיכיאטר אינו מוכן למלא את השאלון, אפשר לבקש ממנו לכתוב מסמך מפורט בחתימתו העונה על כל השאלות המופיעות בשאלון. למסמך יש לצרף את מספר הטלפון שלו ואת שעות הקבלה.

מסמכי ביטוח לאומי יכולים לספק מידע נוסף, אך הם לא מחליפים חוות דעת פסיכיאטרית עדכנית ומפורטת. לצורך בחינת זכאות לתנאים מותאמים נדרש מסמך עדכני מאיש מקצוע המטפל במגבלה הנפשית שלך לאורך זמן ומכיר את קשייך.

תנאים מותאמים בבחינה ניתנים רק כאשר קיימת מגבלה נפשית חמורה שמשפיעה על התפקוד בבחינה באופן ממשי. כדי לקבוע זאת, אין די בעצם קיומה של אבחנה או בטיפול שניתן, ויש צורך להבין כיצד הקשיים באים לידי ביטוי בפועל ועד כמה הם משפיעים על ההתמודדות עם הבחינה.

המידע המבוקש נועד לאפשר הערכה מדויקת, הוגנת ואחידה של הזכאות לתנאים מותאמים בבחינה ולהבטיח שהתנאים שייקבעו - אם ייקבעו - יהיו מותאמים למצב הפונה בלי לפגוע בתקפות הבחינה ובשוויון בין הנבחנים.

המסמכים נמסרים לעיון אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בלבד, והמידע שבהם נשמר בסודיות מלאה ומשמש אך ורק לצורך בחינת הבקשה.

כדי לבחון זכאות לתנאים מותאמים נדרש מידע עדכני על מצבכם ועל ההשפעה האפשרית של המגבלה הנפשית כיום. ללא מידע עדכני מגורם מוסמך בבריאות הנפש, קשה לקבל תמונה מקצועית מלאה ולקבוע זכאות לתנאים מותאמים.

תנאים מותאמים נקבעים על פי המידע שבמסמכים ועל פי ההשפעה האפשרית של המגבלה הנפשית על התפקוד בבחינה. במקרים הרלוונטיים ניתנים תנאים מותאמים כמו תוספת זמן, הפסקות, וכן תנאים אחרים בהתאם לצורך.

חוות הדעת של הרופא צריכה להיות עדכנית, כלומר להינתן בתוך שנה ממועד הבחינה שאליה נרשמתם. יש להגיש אותה על גבי השאלון המתאים, לפי הפירוט שלהלן:

• שאלון לרופא מומחה לתחום המגבלה בגין מגבלה רפואית או מגבלה גופנית כללית - לפונים על רקע מחלות כרוניות, מגבלות תנועה, מגבלות אורתופדיות, מגבלות זמניות (כמו שבר או פציעה) ומצבים רפואיים אחרים.
• שאלון לרופא עיניים - לפונים על רקע לקות ראייה.
  שימו לב! פונים שברשותם תעודת עיוור אינם צריכים למלא את השאלון לרופא, ויכולים לשלוח את התעודה בלבד.
• שאלון לרופא אף-אוזן-גרון - לפונים על רקע לקות שמיעה.
  במקרים של לקות שמיעה שאינה דו-צידית ושהופיעה בגיל צעיר יש לצרף גם מסמכים המעידים על התפקוד הלימודי לאורך השנים, לרבות אבחון תפקודי למידה עדכני (כמפורט בקישור זה).

היריון - אישור מרופא נשים המציין את שבוע ההיריון בזמן הגשת הבקשה ובזמן הבחינה.

על הרופא לענות לכל השאלות המופיעות בשאלון המתאים. אם הרופא אינו מוכן למלא את השאלון, אפשר להגיש מסמך בחתימתו, ובלבד שהוא עונה על כל השאלות המופיעות בו. יש לכלול במסמך את מספר הטלפון של הרופא ואת שעות הקבלה שלו.

שימו לב: חוות הדעת הרפואית מספקת מידע חיוני הנחוץ לקביעת התנאים המותאמים בבחינה, אך מאל"ו אינו מחויב לקבל המלצות על התאמות ספציפיות המופיעות בה. אם הרופא ממליץ על התאמה כלשהי, יש לבקש ממנו לנמק את המלצתו ולבסס אותה על בדיקות ועל ממצאים מפורטים.

אם מדובר במגבלה גופנית שאובחנה לפני יותר משנה, יש לצרף - נוסף על חוות הדעת העדכנית - גם מסמך רפואי או מסמך רשמי אחר המעיד על קיומה של המגבלה בעבר. אין צורך לצרף תיק רפואי מלא.

אם מדובר במגבלה גופנית חדשה, על הרופא להסביר בחוות דעתו מה גרם לה (במידת האפשר). במקרה כזה ייתכן שמאל"ו ידרוש להציג תוצאות של בדיקות המעידות על קיומה של המגבלה.

לא. המלצה של רופא היא מידע חשוב ואנחנו מתייחסים אליו בכובד ראש, אך ההחלטה על תנאים מותאמים מתקבלת במאל"ו על פי כלל המידע הרפואי והרלוונטי שנמסר בבקשה וכן על פי שיקולים פסיכומטריים. לכן ייתכן שההחלטה תהיה שונה מההמלצה.

למגבלות אורתופדיות נדרשת חוות דעת של רופא אורתופד, למחלות כרוניות נדרשת חוות דעת של רופא מומחה בתחום המחלה (אנדוקרינולוג, גסטרואנטרולוג וכדומה) וכן הלאה. חוות דעת מרופא משפחה, רופא ילדים או רופא כללי אינה נחשבת מסמך מתאים לצורך הגשת בקשה לתנאים מותאמים.

להלן התנאים המותאמים הניתנים בדרך כלל לבעלי תעודת עיוור, לפי ההנחיות המקצועיות ולפי הצרכים העולים מהמסמכים:

• בחינה בפורמט נייר ועיפרון המלווה במערכת השמעה
• בוחן מלווה - מתפעל את הבחינה ואת תוכנת ההשמעה, מסמן את התשובות וכותב את מטלת הכתיבה
• הגדלת חומרי הבחינה (אם הנבחן קורא בעצמו)
• תוספת זמן
• הפסקות

עזרים נוספים ניתנים בהתאם לנדרש ולמאפייני הבחינה.

אם אתם בעלי תעודת עיוור ויכולים להיבחן מול מחשב, ציינו זאת בבירור בפנייה ופרטו מהם התנאים המותאמים הנדרשים לכם.

כן. לצורך בדיקת זכאות לתנאים מותאמים בבחינה בגין שיתוק מוחין (CP) יש לצרף חוות דעת רפואית עדכנית של רופא מומחה רלוונטי, כגון נוירולוג או רופא שיקום. חוות הדעת צריכה לתאר את המצב הרפואי ואת האופן שבו הוא משפיע כיום על התפקוד בתחומים הרלוונטיים לבחינה. בחינת הזכאות אינה מתבססת על עצם האבחנה, אלא על השפעת המגבלה בפועל על ביצוע הבחינה.

אפשר להגיש את הבקשה גם אם הפגישה עם הרופא המומחה טרם התקיימה ולצרף אליה את המסמכים הרפואיים שברשותך. עם זאת, יש להביא בחשבון שבדיקת הזכאות לתנאים מותאמים בבחינה מתבססת על תיעוד רפואי עדכני ומפורט, ובמקרים רבים נדרשת חוות דעת של רופא מומחה. אם המסמכים שיוגשו אינם כוללים את המידע הנדרש, ייתכן שיהיה צורך בהשלמת מסמכים. השלמת המסמכים כרוכה בתשלום נוסף, ואפשר לבצע אותה רק עד מועד סיום ההרשמה לבחינה.