דוח זה מציג את הסטטיסטים השנתיים הפשוטים (שכיחויות, ממוצעים וסטיות תקן) של הציונים במבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות (מכפ"ל), בחתכים שונים של משתני רקע. במקרים אחדים מוצגים גם נתונים מקבילים של ציוני הבגרות (ממוצעים פשוטים ללא בונוסים ושקלול) של הנבחנים. בנוסף, מוצגים המתאמים בין הציונים לבין משתני רקע שונים, וכן מוצגות התפלגויות הציונים.
חשוב להדגיש כי רוב נתוני הרקע והבגרות נאספו מדיווחי רשות של הנבחנים בטופס ההרשמה לבחינה, דיווחים שאינם תמיד מלאים או מדויקים, ולכן מידת הייצוגיות ומידת האמינות שלהם אינן ידועות. הייצוגיות של הקבוצות השונות באוכלוסיית הנבחנים מושפעת גם מסינון עצמי: כך, למשל, מספר הנשים הנבחנות גדול באופן ניכר ממספר הגברים הנבחנים (ראה פירוט להלן).
לנוחיות הקורא, מוצגים בצד חלק מהטבלאות גם גרפים. זאת - במטרה להקל על קבלת תמונה אינטגרטיבית של הנתונים, וכן - להתמקד על רמת פילוח המפחיתה את הסיכוי לפרשנות שגויה שלהם.
לנוכח הסתייגויות אלה, ומאחר שהלוחות מציגים מספר מוגבל של צירופי חיתוכים בין משתנים, מומלץ לקרוא את הנתונים בזהירות, ובמיוחד כך בעת מתן פירושים וייחוסי סיבתיות.
ממצאים בולטים משנת 2010
1. בשנת 2010 היו 72,772 היבחנויות במבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות (מכפ"ל).
הציון הכללי הממוצע היה 535 - בארבע נקודות גבוה מן הממוצע ב-2009. אין לייחס לעלייה זו משמעות מיוחדת - זוהי תנודתיות רגילה בין שנים (ציון ממוצע דומה לזה נרשם גם ב-2005 וגם ב-2002).
2. מבט על ציוני הבגרות המדווחים על-ידי הנבחנים (ללא בונוסים) מראה כי את ממוצע הבגרות הגבוה ביותר משיגים הנבחנים בערבית (89), לאחריהם הנבחנים בעברית ובנוסח המשולב (86), ולאחר מכן: רוסית (84), צרפתית (83) וספרדית (82). ציוני הבגרות המדווחים ע"י הנבחנים ממשיכים מגמה נמשכת של עלייה בציונים. אומנם העלייה בכל שנה היא קטנה (בעברית העלייה היא של 0.3 נקודות לעומת שנה קודמת, ובערבית 0.5 נקודות), אך לאורך שנים העלייה היא משמעותית (ראה ניתוח רב-שנתי). יצוין כי בניגוד לציונים הפסיכומטריים, ציוני הבגרויות אינם מכוילים משנה לשנה, ולא ממגזר למגזר. עדות לכך מתקבלת גם ממחקרי תוקף (השוואת הציונים מול קריטריון קבוע - הישגים בלימודים אקדמיים), וגם מנתונים רבים שנאספים במערכת החינוך (למשל, המיצב).
3. מתוך כלל ההיבחנויות בשנת 2010 48,371 היו בעברית, 21,637 בערבית, 1,456 ברוסית ו-1,308 בשפות אחרות (אנגלית-משולב, צרפתית וספרדית), (ראה לוח 1). מספר ההיבחנויות בערבית עלה בכ-350 בהשוואה לשנה קודמת והוא תואם את המגמה של עלייה נמשכת במספר הנבחנים בערבית - מתחילת העשור (ראה ניתוח רב-שנתי). ממוצע הציונים הכללי בערבית עלה ב-12 נקודות לעומת שנה קודמת. מבחינת ההישגים היחסיים בשפות השונות - אין שינוי לעומת שנים קודמות. הציון הכללי הממוצע של הנבחנים בנוסח המשולב הוא הגבוה ביותר (591) ואחריו ממוצע הציונים בעברית (565), צרפתית (542), ספרדית (510), רוסית (502) ולבסוף ערבית (468).
4. הבחינה הפסיכומטרית מוצעת 5 פעמים בשנה. מספר הנבחנים הגדול ביותר הוא במועד אפריל (22,475) והקטן ביותר הוא במועד פברואר (7,156). הציון הממוצע הגבוה ביותר בעברית מושג במועד פברואר (574) והנמוך ביותר במועד אוקטובר (553). הציון הממוצע הגבוה ביותר בערבית מושג במועד דצמבר (474) והנמוך ביותר במועד יולי (435). אין להסיק מן ההבדלים בממוצעים בין המועדים השונים על הכדאיות להיבחן במועד זה או אחר, או על הבדלים בין מועדים בקושי הבחינה, משום שהציונים מחושבים תמיד בהשוואה לקבוצת ייחוס קבועה, ולא בהשוואה לנבחנים שנבחנו במועד שלך.
5. כ-39% מן הנבחנים הם גברים, 56% נשים וכ-5% לא דיווחו את מינם (ראה לוח 8). תופעת הפער בשיעור ההיבחנות בין נשים וגברים קיימת בהיקפה זה מאז 2005 (ראה ניתוח רב-שנתי). הציון הממוצע של הגברים הנבחנים גבוה ב-43 נקודות מזה של הנשים הנבחנות (פער של כ-0.4 סטיות תקן). פער דומה התקיים גם בשנים קודמות. הפער בין נשים וגברים קטן יותר כאשר בוחנים אותו בכל שפת בחינה לחוד. בקרב הנבחנים בעברית הפער הוא 38 נקודות, ובקרב הנבחנים בערבית הוא אף קטן יותר ועומד על 30 נקודות.
חלק מן הפער בין גברים ונשים נובע, כנראה, ממידת הייצוגיות של גברים ונשים בקרב הנבחנים. מאחר שמקרב הגברים שיעור קטן יותר בוחר להיבחן בבחינה הפסיכומטרית, קבוצת הגברים הנבחנת אינה מהווה מדגם מייצג של הגברים באוכלוסייה אלא נמנית עם בעלי היכולת הגבוהה יותר. אצל הנשים שיעור הנשים הבוחרות להיבחן הוא הרבה יותר גבוה, ועל-כן יש בקרבן גם ייצוג לבעלות יכולת נמוכה יותר, ולפיכך מיד ייצוגיותן לגבי כלל הנשים רבה יותר. נמצא כי כאשר משווים את קבוצת כל הגברים הנבחנים לקבוצת נשים שוות גודל (כך שכולן נלקחות מן החלק העליון של ההתפלגות) - הפער בין הגברים והנשים מצטמצם ביותר, ומגיע ל-5 נקודות בלבד.
6. הפער בין המינים בציון הבגרות המדווח (ללא בונוסים) הינו הפוך בכיוונו לטובת נשים - 87.6 לעומת 85.4, שהוא כשליש סטיית תקן (ראה לוח 10).
רשימת הלוחות
|
חלק א': שכיחויות, ממוצעים וסטיות תקן בחתכים שונים
|
|
|
1
|
|
|
2
|
|
|
3
|
|
|
4
|
|
|
5
|
|
|
6
|
|
|
7
|
|
|
8
|
|
|
9
|
|
|
10
|
|
|
11
|
|
|
12
|
|
|
13
|
|
|
14
|
|
|
15
|
|
|
16
|
|
|
17
|
|
|
18
|
|
|
19
|
|
|
20
|
|
|
21
|
|
|
22
|
|
|
23
|
|
|
24
|
|
|
25
|
|
|
26
|
|
|
27
|
|
|
28
|
|
|
29
|
|
|
30
|
|
|
31
|
|
| 32 | תחום לימודים מועדף ושפת בחינה (מין - זכר) |
| 33 | תחום לימודים מועדף ושפת בחינה (מין - נקבה) |
| 34 | תחום לימודים מועדף |
| 35 | סוג ישוב ושפת בחינה |
| 36 | סוג ישוב |
| 37 | אזור מגורים ושפת בחינה |
| 38 | אזור מגורים |
| 39 | מוצא ומין - נבחני עברית |
| 40 | מוצא - נבחני עברית |
| 41 | מקום לידת הנבחן ושפת בחינה |
| 42 | מקום לידת הנבחן |
| 43 | מקום לידת האב ושפת בחינה |
| 44 | מקום לידת האם ושפת בחינה |
| 45 | מקום לידת ההורים |