משמעות הציונים של הבחינה הפסיכומטרית

תפקידם של ציוני הבחינה

המוסדות להשכלה גבוהה אינם יכולים לקבל ללימודים את כל מי שפונה אליהם. לכן הם מעדיפים לקבל את המועמדים שסיכוייהם להצליח בלימודי התואר הראשון הם הטובים ביותר. כדי לחזות את סיכויי ההצלחה של המועמדים מרבית המוסדות נעזרים בציוני הבחינה הפסיכומטרית ובציוני בחינות הבגרות. תפקידם היחיד של ציוני הבחינה הפסיכומטרית הוא לנבא את סיכויי ההצלחה בלימודים: ככל שהציונים בבחינה גבוהים יותר, כך אפשר להניח שסיכוייו של המועמד להצליח בלימודים האקדמיים גבוהים יותר.

עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בסיכויים, כלומר בהסתברות ולא בוודאות. אי אפשר לקבוע שמי שקיבל ציונים גבוהים בבחינה יצליח בלימודיו ומי שקיבל ציונים נמוכים בבחינה ייכשל בהם. יש גורמים רבים המשפיעים על ההצלחה בלימודים, ובהם המוטיבציה של המועמד, היצירתיות שלו וכושר ההתמדה שלו, ולא את כולם אפשר למדוד בעזרת בחינה.

סף הקבלה ללימודים

תעודת בגרות (או תעודת סיום מכינה) היא תנאי הכרחי לקבלה למוסד להשכלה גבוהה בישראל. בחוגים רבים מוצעים שני אפיקי קבלה עיקריים: (א) קבלה על בסיס הרכב ציוני הבגרות והממוצע שלהם בלבד, (ב) קבלה על בסיס ממוצע ציוני הבגרות וציון הבחינה הפסיכומטרית. כל מוסד קובע תנאי קבלה פרטניים לכל אחד מחוגי הלימוד שלו ודואג לפרסמם. להלן הרחבה על אפיק הקבלה המבוסס על שילוב של ממוצע ציוני הבגרות והבחינה הפסיכומטרית.

כל מוסד מחשב לכל מועמד ציון קבלה הנקרא 'ציון סֶכֶם'. ציון זה מבוסס על ציוני בחינות הבגרות ועל ציון הבחינה הפסיכומטרית, והוא משקף את סיכויי ההצלחה של המועמד בלימודי התואר הראשון. כל חוג לימודים מדרג את המועמדים שנרשמו אליו לפי ציון הסכם שקיבלו. אחר כך החוג קובע סף קבלה: המועמדים שציונם גבוה מסף הקבלה מתקבלים ללימודים, והמועמדים שציונם נמוך ממנו נדחים.

סף הקבלה בכל חוג לימודים נקבע לרוב לפי מספר מקומות הלימוד בחוג, מספר המועמדים וציוני הקבלה שלהם: הוא עולה ככל שמספר המקומות קטן יותר, מספר המועמדים גדול יותר ורמת המועמדים גבוהה יותר. חוגי לימוד מסוימים קובעים סף קבלה גם כדי להבטיח שהמתקבלים לחוג הם בעלי יכולת אקדמית מתאימה.

מועמד שנדחה משום שציונו נמוך מסף הקבלה אינו בהכרח בלתי מתאים ללימודים בחוג המבוקש, אלא שבשנה שבה נרשם ללימודים היו די מועמדים שציון הקבלה שלהם עולה על שלו. מסיבה זו מועמד שנדחה מחוג לימודים מסוים יכול להתקבל לאותו החוג בשנה אחרת, להתקבל לחוג אחר באותו מוסד או להתקבל לחוג דומה במוסד אחר.

מה המשמעות לכך שהציון בבחינה הפסיכומטרית הוא יחסי?

במרבית המבחנים במערכת החינוך הציון אמור להראות באיזו מידה הנבחן שולט בתכנים ובמיומנויות שנלמדו בכיתה. אפשר לשער, למשל, שנבחן שקיבל ציון 80 במבחן בגאוגרפיה שולט ב-80% מהתכנים והמיומנויות שהיה אמור ללמוד בשיעורי גאוגרפיה.

לעומת זאת, הציון בבחינה הפסיכומטרית אינו מבטא את מידת השליטה של הנבחן בחומר לימוד כזה או אחר. במקום זאת הוא מבטא את יכולתו בתחומים מסוימים ביחס לנבחנים האחרים. לכן אנו אומרים שציון הבחינה הפסיכומטרית הוא 'ציון יחסי'. כל מה שאפשר לדעת על נבחן שקיבל ציון 120 בפרקי החשיבה המילולית הוא שככל הנראה, יכולתו המילולית גבוהה מזו של נבחנים שקיבלו ציון נמוך יותר, ונמוכה מזו של נבחנים שקיבלו ציון גבוה יותר.

כדי לוודא שהציון שכל נבחן מקבל תלוי ביכולתו בלבד, ולא בגורמים הקשורים לבחינה המסוימת שניגש אליה, מחשבים את הציון הסופי ביחס לציוני כל הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית מאז מועדה הראשון, דצמבר 1983. במילים אחרות, אפילו אם במועד שבו נבחַנְת נבחנו גם מועמדים רבים שהם חזקים במיוחד, לא ישפיע הדבר על אופן חישוב הציון שלך (או שלהם) כיוון שכולם מושווים לכל המועמדים שנבחנו עד כה. מסיבה זו אין למועד הבחינה שום השפעה על ציוני הנבחנים. מכאן עולה שהשאלה העיקרית שצריכה לעמוד לנגד עיני הנבחן בבואו לבחור את מועד הבחינה היא מתי נוח לו ביותר להיבחן.

מה משקף הציון בבחינה הפסיכומטרית?

הבחינה הפסיכומטרית מודדת רק יכולות אקדמיות בסיסיות. הציון בבחינה אינו מודד אינטליגנציה, וכמובן שאינו מדד לגאונות. נכון שמבחני אינטליגנציה רבים בודקים גם יכולות הנבדקות בבחינה הפסיכומטרית, אבל מבחנים אלו בודקים גם יכולות רבות אחרות.

התפיסה שציון פסיכומטרי גבוה מעיד על אינטליגנציה גבוהה היא שגויה ואף מזיקה: היא עלולה לגרום לנבחנים 'להילחץ' לפני הבחינה, לחשוש מקבלת ציון נמוך ולהתבייש בציון שהשיגו. כמו כן היא עלולה לגרום להם להשקיע זמן וכסף בהכנה לבחינה גם אם אינם זקוקים לציון גבוה כדי להתקבל לחוג הלימודים שהם מעוניינים בו. כדאי לדעת שמרבית חוגי הלימוד דורשים ציון פסיכומטרי קרוב לממוצע (550), ורק מספר קטן של חוגים ופקולטות, כגון רפואה ומשפטים, דורשים ציון גבוה במיוחד.

כיוון שהציון בבחינה הפסיכומטרית אינו בודק אינטליגנציה אלא משקף רמת יכולת בתחומים הדרושים ללימודים אקדמיים, וכיוון שיכולות אלו הן בחלקן יכולות נלמדות, הכנה מעמיקה לבחינה יכולה לתרום הן לשיפור הציון בה והן להצלחה בלימודים האקדמיים.

נוסף על כך חשוב לציין שהציון בבחינה הפסיכומטרית אינו מנבא בהכרח הצלחה בעולם העבודה. יש עשרות אלפי אנשים שלא קיבלו ציונים גבוהים בבחינה הפסיכומטרית, או אף לא ניגשו אליה כלל, ולמרות זאת מצליחים מאוד בחייהם המקצועיים, מגשימים את עצמם, משתכרים משכורות גבוהות וזוכים להערכה מקצועית רבה.