מבנה הבחינה ומרכיביה

מטלת הכתיבה

דוגמה 1- מטלת כתיבה

במטלת הכתיבה הנבחנים נדרשים לכתוב חיבור בנושא נתון. אורך החיבור צריך להיות 25 שורות לפחות. החיבור צריך להיות כתוב בסגנון עיוני - הסגנון המשמש להצגה מושכלת של רעיונות ולדיון בהם.  לצורך מטלת הכתיבה, רעיון עשוי להיות דעה, תפיסה, גישה או תיאור תופעה כלשהי, והדיון בו אמור לכלול פירוט, דברי הסבר, נימוקים משכנעים, הוכחות ומסקנות. חלקיו השונים של החיבור צריכים להיות מקושרים זה לזה בדרך בהירה והגיונית, ותפקידם של הטיעונים השונים צריך להיות ברור. הכתיבה צריכה להתאפיין בלשון מדויקת, בהירה ובעלת משלב אחיד. אין זה משנה איזו דעה מובעת בטקסט, כל עוד היא מנומקת, מבוססת ומנוסחת בבהירות: קולו האישי של הכותב בא לידי ביטוי בעמדה שהוא מביע, אך יכולת ההבעה שלו באה לידי ביטוי ביכולתו להאיר אותה באופן מעמיק ולדון בה בשיטתיות ובביקורתיות.

הכתיבה העיונית, הנחוצה ברבים ממקצועות הלימוד בבית הספר התיכון, היא הסוגה (ז'אנר) שבה נהוג לכתוב תרגילים, בחינות, עבודות, מחקרים ומאמרים במוסדות להשכלה גבוהה. בשל כך, היכולות שבודקת מטלת הכתיבה דומות ליכולות הכתיבה והניסוח הנדרשות במהלך הלימודים האקדמיים.

את איכות החיבור שופטים שני מעריכים בלתי תלויים, והם מתחשבים בעובדה שהחיבור הוא גרסה ראשונה שנכתבה בזמן מוגבל. כל מעריך שופט את החיבור על פי שני ממדים - תוכן ולשון. ממד התוכן נוגע לעושרם ולאיכותם של הטיעונים המופיעים בטקסט, וכן למידה שבה מודגמת בו חשיבה ביקורתית. ממד הלשון נוגע לבהירות הניסוח, לתקינות סגנון הכתיבה ולדיוק הלשוני. רכיבים אלה הם הבסיס לכתיבה עיונית איכותית, ומועמדים שאינם שולטים בהם ברמה מספקת יתקשו להציג את הידע שלהם בכתב.

מידע נוסף על מטלת הכתיבה אפשר למצוא כאן: מטלת כתיבה - דוגמאות והסברים על שאלות הבחינה. רשימה חלקית של מטלות החיבור שהופיעו בבחינות עד כה אפשר למצוא כאן.

אנלוגיות

דוגמה 2- אנלוגיות

שאלות אלו בודקות את היכולת להבין יחסים בין מילים או ביטויים. יכולת זו מבוססת על שלושה רכיבים חשובים של היכולת המילולית: העושר הלשוני (אוצר המילים), היכולת לזהות יחסים בין זוגות מילים או ביטויים והיכולת להחיל יחסים אלה על זוגות אחרים של מילים או ביטויים.

חשיבה אנלוגית חיונית  ללמידת נושאים חדשים ולהבנתם. בעזרתה הלומד יכול לקשר מושגים, תופעות, עקרונות ורעיונות שהוא נתקל בהם אל הידע שכבר מצוי ברשותו, וכן לזהות דמיון בין שני דברים חדשים שלמד, לקשר ביניהם ולאתר את המשותף להם ואת השונה ביניהם.  כך יכול הלומד להעמיק ולהרחיב את הבנתו, ולהגדיל את הסיכוי שהידע שרכש יישמר בזיכרונו ויהיה זמין לשימוש בעת הצורך.

מידע נוסף על שאלות מסוג אנלוגיה אפשר למצוא כאן: אנלוגיות - דוגמאות והסברים על שאלות הבחינה.

שאלות הבנה והסקה

דוגמה 3- הבנה והסקה

לשאלות אלו מגוון סוגים: שאלות הבנה של טקסט קצר, שאלות הסקה (איזו מסקנה נובעת מהטקסט, איזה טיעון מחליש מסקנה המתוארת בטקסט וכדומה), שאלות השלמת משפטים ועוד.

שאלות הבנה והסקה בודקות את היכולת לקרוא טקסט מורכב, להבין את ההיגיון הפנימי העומד ביסוד טיעונים ומערכות של כללים לוגיים המופיעים בו, ליישם הבנה זו על מנת להשוות בין רעיונות ומצבים שונים ולגזור מכך מסקנות תקפות. הטקסטים שעליהם מתבססות שאלות אלו לקוחים ממקורות שונים, אקדמיים ולא-אקדמיים, וסגנונם מגוון. באופן כללי, שאלות הבנה והסקה קשורות קשר הדוק לאופני החשיבה הנדרשים בתחומי לימוד שונים. לדוגמה, היכולת להבין טענות מורכבות, למצוא בהן סתירות או להסיק מתוכן מסקנות נדרשת בתחומי לימוד כגון משפטים, כלכלה, פסיכולוגיה ומדע המדינה. שאלות השלמת משפטים בודקות הבנה ברמת המשפט, שהיא הבסיס להבנת הנקרא. רוב שאלות השלמת המשפטים מתמקדות בבדיקת היכולת להבין את תפקידן של מילות יחס במשפט ואת הזיקה בין  רכיבים תחביריים שונים. יכולות אלו הן הבסיס שעליו נשענת ההבנה של טקסטים מורכבים, שמרבים להיתקל בהם בלימודים אקדמיים.

מידע נוסף על שאלות הבנה והסקה אפשר למצוא כאן: הבנה והסקה - דוגמאות והסברים על שאלות הבחינה.

שאלות הבנת הנקרא

דוגמה 4- הבנת הנקרא

שאלות הבנת הנקרא בודקות את היכולת להבין קטעי קריאה העוסקים בתחומים מגוונים: פסיכולוגיה, ביולוגיה, היסטוריה, פילוסופיה ועוד. השאלות מתמקדות בהבנת תוכן הקטע וביצירת קישורים בין הרעיונות והטענות המובעים בו. יכולות מסוג זה מבוססות לא רק על אוצר המילים של הנבחן אלא גם על יכולתו להבין משמעות של מילים מתוך הקשרן, לחלץ מטקסט מידע רלוונטי, להבין את היחסים התחביריים בין חלקי הטקסט (למשל, בעזרת הבנת תפקידן של מילות חיבור ויחס) ולקשר באופן הגיוני בין פריטי מידע המופיעים בחלקים שונים של הטקסט. היכולות הנבדקות בשאלות מסוג זה נחוצות כדי להבין טקסטים המופיעים בספרי לימוד ובמאמרים אקדמיים ולנתחם.

מידע נוסף על שאלות הבנת הנקרא אפשר למצוא כאן: הבנת הנקרא - דוגמאות והסברים על שאלות הבחינה.

מדוע אין בודקים יכולות אחרות בתחום החשיבה המילולית? 

היכולות הקשורות לחשיבה מילולית הן רבות ומגוונות, אך לא כל היכולות המילוליות נבדקות בפרקי החשיבה המילולית בבחינה. יכולות מסוימות, כגון איות,  אינן נבדקות  משום שהן אינן רלוונטיות ביותר ללימודים אקדמיים, ואילו יכולות אחרות, כגון הבנת הנשמע או הבעה בעל פה, אינן נבדקות מפני שקשה להעריך אותן.