מהן המערכות

רקע

החל משנת 2004 החליטו מרבית בתי הספר לרפואה בישראל לבסס את הליך הקבלה על שילוב של מרכיב קוגניטיבי (ציוני בחינות הבגרות והמבחן הפסיכומטרי) במרכיב לא קוגניטיבי (הערכה של ההתנהגות והאישיות).

כדי להקל על המועמדים את תהליך הקבלה ללימודים, לצמצם את מספר הבחינות שהם נדרשים לעבור ולחסוך את ההוצאה הכרוכה בתשלום עבורן החליטו מרבית בתי הספר לרפואה בישראל לשתף פעולה ולבחון את מועמדיהם באותה מערכת מיון. מאל"ו - המרכז הארצי לבחינות והערכה - פיתח מערך בחינות יעיל, אחיד והוגן המסוגל לחזות את ההצלחה בלימודים אקדמיים. מערך בחינות זה, שהבחינה הפסיכומטרית עומדת במרכזו, משרת את מרבית המוסדות להשכלה גבוהה. גם הפיתוח וההרצה של מערכת המיון ללימודי הרפואה הופקדו בידי מאל"ו.

 

מטרת המערכת

מערכות מו"ר ומרק"ם נועדו להעריך משתנים אישיים שאינם נמדדים בבחינות הבגרות ובבחינה הפסיכומטרית. המערכות בודקות את היכולות האלה:

תקשורת בין אישית - העברת מסרים, יחס לזולת, כנות, הקשבה ורגישות

התמודדות עם מצבים, התמודדות עם קשיים

בגרות ובשלות, שיפוט והבנת המציאות, מודעות, ביקורת עצמית והכרה במורכבות

המועמדים מוערכים על סמך התנהגותם ועומק הבנתם בכל הנוגע למצבים שהתנסו בהם. ציון מערכת מו"ר ומרק"ם מאפשר לדרג את כל המועמדים ללימודי רפואה במסלולים השש-שנתיים על פי סולם ציונים אחיד. הציון מאפשר לבתי הספר לרפואה להוסיף מרכיב לא קוגניטיבי למשוואת הקבלה ללימודים.

 

פיתוח המערכת ומאפייניה

לשם פיתוח מרכזי ההערכה של מו"ר ומרק"ם הגדירו רופאים החברים בסגל בתי הספר לרפואה ומומחים להערכה ומדידה ממאל"ו את מאפייניו של תפקיד הרופא. לאחר מכן הוגדרו המאפיינים ההתנהגותיים של כל תכונה רלוונטית שאפשר למדוד בצורה מהימנה, וכלי המדידה שבאמצעותם אפשר למדוד תכונות אלו.

מערכות מו"ר ומרק"ם מבוססות על שני כלי הערכה מרכזיים:

שאלון ביוגרפי - שאלון שבו המועמדים נשאלים על אירועים והתנסויות בעברם. הרציונל לשאלון, הוא בכך שניתוח אירועים והתנסויות מן העבר, מאפשר ניבוי של דפוסי התנהגות ודרכי התמודדות בעתיד.

מרכז הערכה - סדרת תחנות שבהן המועמד מספר על דפוסי התנהגותו, דן עם מעריכים בסוגיות אתיות ומתפקד במצבי הדמיה הנקראים סימולציות. הסימולציות מאפשרות הערכה של התנהגות הנבחן בפועל בלי להסתמך על דיווח עצמי.

מערכות מו"ר ומרק"ם הן בחינות חורצות גורל (high stakes) ולפיכך עליהן לעמוד באמות מידה מקצועיות של מהימנות, תוקף והוגנות. הציון במערכות מו"ר ומרק"ם נקבע בעזרת מעריכים מומחים המשתמשים בטופסי הערכה סטנדרטיים ומובנים כדי לנתח תצפיות מרובות ובלתי תלויות, וזאת כדי לאפשר שקלול שיטתי של הנתונים הנמדדים לכלל ציון סופי ובר השוואה. שיטה זו משפרת את מהימנותה של המדידה ואת תוקפה ומצמצמת הטיות בשיפוט ובהערכה.