מהי הבחינה

רקע

בשנת תשס"א (2001-2000) החליטו המחלקות לפסיכולוגיה באוניברסיטאות לכלול מבחן ארצי אחיד בתהליך הקבלה לתואר שני. ההחלטה נבעה מהצורך בקריטריון אחיד לקבלה ללימודים לתואר שני בפסיכולוגיה.

המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו) הופקד על פיתוח הבחינה, העברתה, חישוב ציוני הנבחנים ודיווחם למוסדות ולנבחנים. תהליך הפיתוח של הבחינה נתמך על ידי ועדת היגוי המורכבת מנציגי המוסדות המקיימות לימודים לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה. הוועדה קובעת את הנהלים והעקרונות המנחים של בחינת מתא"ם, ומאשרת את הגרסה הסופית של הבחינה.

בבחינה זו מחויבים הנרשמים ללימודי מוסמך בפסיכולוגיה (בוגרי האוניברסיטאות והמכללות כאחד) בכל אחד מהמוסדות הבאים: אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל-אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון, הטכניון, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת אריאל בשומרון, המכללה האקדמית תל-אביב-יפו, המרכז האקדמי רופין, המרכז הבינתחומי הרצליה, המכללה האקדמית תל-חי והמכללה האקדמית עמק-יזרעאל. בחלק מהמוסדות נדרשת בחינת מתא"ם כתנאי קבלה לכל המגמות, ובחלקם - רק למגמות מסוימות.

הצלחה במתא"ם אינה הקריטריון הבלעדי לקבלת תלמידים לתואר השני, אלא היא משמשת קריטריון נוסף על ציוני הקורסים לתואר הראשון, וכן על ראיונות, מרכזי הערכה והמלצות (לפי דרישות המוסדות השונים). לכל מוסד שיקול דעת בלעדי בנוגע למשקל הניתן לציוני מתא"ם בתהליך הקבלה למוסד ו/או למגמה מסוימת בו.

מטרת הבחינה

על פי החלטת המחלקות לפסיכולוגיה, מטרתה של בחינת מתא"ם היא לבדוק את השליטה בתכנים ובמיומנויות שנרכשים במהלך לימודי התואר הראשון בפסיכולוגיה באופן מהימן וסטנדרטי, לצורך מיון מועמדים ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה בכל מגמות הלימוד.

התכנים והמיומנויות שנבדקים בבחינה הם ידע והבנה מעמיקים בסטטיסטיקה ובשיטות מחקר, יכולת קריאה ביקורתית של טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה וכן שליטה במושגים ותאוריות מתחומי הפסיכולוגיה השונים.