מהי הבחינה

רקע

בשנת 2019 ייערכו מבחני מיון לתוכניות הארבע-שנתיות ללימודי רפואה באוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת אריאל.

כדי להקל על המועמדים את תהליך הקבלה ללימודים, לצמצם את מספר הבחינות שעליהם לעבור ולחסוך את ההוצאה הכרוכה בתשלום עבורן, החליטו הפקולטות לרפואה לשתף פעולה ולבחון את מועמדיהן באותה מערכת מיון.

הפקולטות לרפואה בחרו במאל"ו - המרכז הארצי לבחינות והערכה - לפיתוח הליך המיון לבתי הספר לרפואה ולהפעלתו. למאל"ו ניסיון בפיתוח מערכות מו"ר ומרק"ם, שבאמצעותן נערך מיון מועמדים למסלולי הלימוד השש-שנתיים לרפואה מאז שנת 2004.

מערכת מר"ב - מערכת מיון ללימודי רפואה לבוגרי תואר ראשון - פותחה לצורך מיון מועמדים לתוכניות הארבע-שנתיות. הליך המיון מבוסס על שילוב של מרכיבי הערכה קוגניטיביים ולא קוגניטיביים. המרכיבים הקוגניטיביים כוללים ציון במבחן ידע במדעים מטעם הפקולטות לרפואה וציון במבחן בחשיבה אנליטית מטעם מאל"ו. הערכת המרכיבים הלא קוגניטיביים של ההתנהגות והאישיות נעשית בשלב השני של מערכת מר"ב, שאליו מוזמנים מועמדים שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר במבחן הידע ובמבחן בחשיבה אנליטית.

המשתנים הנמדדים במערכת מר"ב

הבחינה בחשיבה אנליטית משמשת  להערכה סטנדרטית ואחידה של כישורים קוגניטיביים של המועמדים, שהרקע האקדמי שלהם מגוון. בחינה זו מודדת הבנה  לוגית ויכולת אנליטית.

החלק השני של מערכת מר"ב זהה למערכות המיון למסלולים השש-שנתיים, והוא כולל שאלון אישי-ביוגרפי ומרכז הערכה.

שאלון ביוגרפי - שאלון שבו המועמדים נשאלים על אירועים והתנסויות בעברם. ניתוח של האירועים וההתנסויות מן העבר מאפשר לנבא דפוסי התנהגות ודרכי התמודדות בעתיד.

מרכז הערכה - סדרת תחנות שבהן המועמד מספר על דפוסי התנהגותו, דן עם מעריכים בסוגיות אתיות ומתפקד במצבי הדמיה הנקראים סימולציות. הסימולציות מאפשרות הערכה של התנהגות הנבחן בפועל בלי להסתמך על דיווח עצמי.

כלי הערכה אלו מודדים את המשתנים שלהלן:

  • רמת תקשורת בין אישית - העברת מסרים, יחס לזולת, כנות, הקשבה ורגישות
  • רמת התמודדות עם מצבים והתמודדות עם קשיים
  • רמת בגרות ובשלות, שיפוט והבנת המציאות, מודעות, ביקורת עצמית והכרה במורכבות

ציוני המועמדים במערכת מר"ב ובמבחן הידע משוקללים לציון סופי, וציון זה קובע מי מהמועמדים יתקבל ללימודים.

פיתוח מערכת מר"ב ויתרונותיה

לשם פיתוח כלי ההערכה של מערכות מו"ר, מרק"ם ומר"ב הגדירו רופאים החברים בסגל בתי הספר לרפואה ומומחים להערכה ומדידה ממאל"ו את מאפייניו של תפקיד הרופא. לאחר מכן הוגדרו המאפיינים ההתנהגותיים של כל תכונה רלוונטית שאפשר למדוד בצורה מהימנה, ונקבעו כלי המדידה שבאמצעותם אפשר למדוד תכונות אלו.

מערכת מר"ב היא בחינה חורצת גורל (high steaks), ולפיכך עליה לעמוד באמות מידה מקצועיות של מהימנות, תוקף והוגנות. הציון במערכת מר"ב נקבע בעזרת מעריכים מומחים המשתמשים בטופסי הערכה סטנדרטיים ומובנים המאפשרים לנתח תצפיות מרובות ובלתי תלויות, וזאת כדי לאפשר שקלול שיטתי של הנתונים הנמדדים לכלל ציון סופי ובר השוואה. שיטה זו משפרת את מהימנותה של המדידה ואת תוקפה ומצמצמת הטיות בשיפוט ובהערכה.