המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו), בשיתוף ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), החליט לערוך בבחינה הפסיכומטרית כמה שינויים. מטרת השינויים היא לחזק את הזיקה בין המטלות בבחינה והציונים המדווחים לנבחנים לבין הכישורים הנדרשים בלימודים אקדמיים. השינויים כוללים חישוב שני ציונים כלליים חדשים, הוספת מטלת כתיבה לתחום החשיבה המילולית, ושינוי הרכב השאלות בפרקי החשיבה המילולית והחשיבה הכמותית. השינויים הוצגו לפני שר החינוך וצוות משרדו, לפני ראשי המל"ג ולפני חברי כנסת, ונדונו עמם.

פירוט השינויים

דיווח ציונים כלליים חדשים

נוסף על שלושת הציונים הניתנים בשלושת תחומי הבחינה (חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית) ועל הציון הכללי הנהוג מזה שנים, החל ממועד אוקטובר 2011 מחושבים לכל הנבחנים (גם לנבחנים שנבחנו בעבר) שני ציונים כלליים חדשים:

  • ציון כללי בדגש מילולי (הומני), שבו משקל הציון בחשיבה מילולית 60%, משקל הציון בחשיבה כמותית 20%, ומשקל הציון באנגלית 20%.
  • ציון כללי בדגש כמותי (ריאלי), שבו משקל הציון בחשיבה כמותית 60%, משקל הציון בחשיבה מילולית 20%, ומשקל הציון באנגלית 20%.

יודגש כי כל מוסד לימוד (אוניברסיטה או מכללה) קובע בעצמו כיצד לקבל מועמדים לחוגי הלימוד שהוא מציע, ובאילו ציונים להשתמש לצורך הקבלה לחוגים אלו. אפשר שמוסד לימוד כלשהו יחליט על שימוש בציון כללי מסוים עבור חוגי לימוד אחדים ובציון כללי אחר עבור חוגים אחרים, בעוד מוסד לימוד אחר יבחר בציון אחד שישמש אותו עבור כל תחומי הלימוד. חשוב לציין כי מוסדות הלימוד עצמאיים בכל הנוגע לקבלת מועמדים, והם יכולים אף לקבוע את משקלות הציונים בתחומי הבחינה באופן אחר משקלול הציונים הכלליים שמאל"ו מחשב.

שינויים במתכונת הבחינה

החל ממועד אוקטובר 2012 יחולו שינויים במתכונת הבחינה:

לתחום החשיבה המילולית יתווסף פרק שייוחד כולו למטלת כתיבה. לפרק זה יוקצבו כ-30 דקות.

כדי להימנע מהארכת הבחינה יקוצר הזמן המוקצב לכל אחד משמונת הפרקים האחרים, ויעמוד על כ-20 דקות.

מספר השאלות בכל פרק יקטן, ובתוך כך -

‏א)  מפרקי החשיבה המילולית יוצאו השאלות מהסוגים "מילים וביטויים" ו"החלפת אותיות";

ב)  מפרקי החשיבה הכמותית יוצאו השאלות מהסוג "השוואה כמותית";

ג)  גם בפרקי האנגלית יקטן מספר השאלות, אך תוך שמירה על כל סוגי השאלות.

הסברים ומידע נוסף

חישוב שני הציונים הכלליים החדשים

כאמור, נוסף על הציון הכללי הרב-תחומי - הציון הכללי הנהוג (שבו משקל הציון בחשיבה כמותית 40%, משקל הציון בחשיבה מילולית 40%, ומשקל הציון באנגלית 20%) - מחושבים שני ציונים כלליים חדשים: ציון בדגש מילולי (הומני) וציון בדגש כמותי (ריאלי). כמו הציון הכללי הרב-תחומי, גם שני הציונים הכלליים החדשים ניתנים בסולם שטווח הציונים בו הוא בין 200 ל-800.

הסיבה לחישוב הציונים החדשים

חישוב שני הציונים הכלליים החדשים מביא לידי ביטוי את ההנחה שמידת הזיקה בין כל אחד מהתחומים בבחינה לבין הלימודים האקדמיים תלויה בחוג הנלמד. יש למשל חוגים שזיקת תחום החשיבה הכמותית אליהם גבוהה מזיקת תחום החשיבה המילולית, ויש חוגים שהמצב בהם הפוך. שני הציונים הנוספים יכולים לשקף טוב יותר את היכולות והמיומנויות הרלוונטיות לחוג שבו הנבחן מעוניין ללמוד.

דיווח הציונים החדשים

כאמור, הציונים הכלליים החדשים מחושבים ממועד אוקטובר 2011 לכל הנבחנים. אך לא זו בלבד, אלא שהם מחושבים בדיעבד גם לכל מי שנבחנו בבחינה הפסיכומטרית החל מאוקטובר 1991 ואילך. מי שנבחנו במועדים אלו יכולים לצפות בציונים החדשים באזור האישי שלהם באתר האינטרנט של מאל"ו. נוסח תעודת הציון שהנבחנים מקבלים הוא כלהלן (המספרים הנקובים הם דוגמה בלבד):

ציוניך בבחינה הפסיכומטרית, בתחומי הבחינה השונים, הם: אנגלית 110 מילולי 116 כמותי 104

הציון המשוקלל של הבחינה, המשמש למיון וקבלה, נקבע על ידי המוסדות להשכלה גבוהה ואפשר כי ישתנה בהתאם לתחומי הלימוד השונים במוסדות.

לדוגמה, בשקלול רב-תחומי, (כמותי 40%, מילולי 40% ואנגלית 20% ) ציונך יהיה 557

בשקלול אחר, בדגש כמותי, (כמותי  60%, מילולי 20% ואנגלית 20% ) ציונך יהיה 538

ובשקלול בדגש מילולי (מילולי 60%, כמותי 20% ואנגלית 20% ) ציונך יהיה 575

כמובן, כל מוסד להשכלה גבוהה חופשי לשקלל את הציונים כרצונו עבור כל תחום לימוד ולתת לכל תחום בחינה משקל אחר ושונה מן המשקלות הנ"ל.

לחלופין, יכול כל מוסד גם לקבוע ציון יחיד אשר ישמש אותו בכל תחומי הלימוד.

השינויים בתחום החשיבה המילולית

השינויים בתחום החשיבה המילולית נעוצים בעיקרם בחשיבותן של מיומנות הקריאה ומיומנות הכתיבה בלימודים האקדמיים. הקריאה היא הערוץ המרכזי לרכישת ידע חדש, והכתיבה משמשת בסיכום החומר הנלמד, ביישומו ובפיתוח והבעה של רעיונות חדשים, וכן במילוי מטלות לימודיות רבות (עבודות ומבחנים), המשמשות בסיס להערכת הישגי הסטודנטים.

בחינת יכולת הקריאה נעשית באמצעות פרקי החשיבה המילולית הכלולים בבחינה גם כיום, אך בחינת יכולת הכתיבה לא נעשתה עד כה בבחינה הפסיכומטרית. בשנים האחרונות התרחב מאוד בעולם השימוש בהערכות של הישגים המבוססות על מטלות פתוחות (מטלות שבהן על הנבחן לספק תשובה משלו, להבדיל משאלות בררה, שבהן ניתנות לנבחן אפשרויות תשובה ועליו לבחור בנכונה ביותר). במקומות רבים בעולם נוסף למבחני מיון ללימודים אקדמיים פרק המעריך את יכולת הכתיבה.

בהשוואה לשאלות ברֵרה ("שאלות אמריקאיות"), למטלה פתוחה יש כמובן חסרונות. ההערכה של מטלה פתוחה, למשל, מורכבת ויקרה יותר מבדיקה ממוחשבת של גיליון תשובות "סגורות", והיא מחייבת מעריכים בשר ודם. נוסף על כך, מטלת הכתיבה שתתווסף לבחינה אינה משקפת במדויק כתיבה אקדמית אותנטית, האורכת בדרך כלל זמן רב. יחד עם זאת, הרלוונטיות של מטלת כתיבה ללימודים אקדמיים אינה מוטלת בספק, ובהחלט יש לה מקום בבחינת הכניסה לאוניברסיטאות.

למטלת הכתיבה שתיכלל במתכונת החדשה תוקצב כחצי שעה, והנבחנים יתבקשו לכתוב לכל הפחות 25 שורות בכתב יד. הם יוכלו לכתוב רק על הגיליון המיועד לכתיבה, ובגיליון יש כ-50 שורות. הכתיבה שתידרש היא כתיבה עיונית (להבדיל מכתיבה אישית או סיפורית, למשל).

מטלת הכתיבה לא תיחשב תחום בפני עצמו, אלא סוג פריט חדש שיתווסף לשאר סוגי הפריטים בתחום החשיבה המילולית. הנבחנים לא יקבלו אפוא ציון נפרד על מטלת הכתיבה. ציונם במטלה זו ישתקלל בחישוב ציון תחום החשיבה המילולית. משקל מטלת הכתיבה בציון החשיבה המילולית יהיה רבע.

להלן שתי דוגמאות למטלת כתיבה:

מטלת כתיבה - דוגמה 1

הזמן המוקצב הוא 30 דקות.

קראו את הקטע וענו על מטלת הכתיבה שלאחריו:

"למי נחוץ ערוץ טלוויזיה ציבורי?" - על פי מאמר מאת אהוד אשרי, שפורסם בעיתון "הארץ" בשנת 1996

אחת השאלות החשובות בנוגע ליחסים שבין הממשל לכלי התקשורת היא אם נחוץ ערוץ טלוויזיה ציבורי במימון הממשלה. המתנגדים לערוץ כזה טוענים שקיומו של ערוץ טלוויזיה ציבורי פותח פתח להפעלת לחצים פוליטיים, במטרה להשפיע על הסיקור העיתונאי של פעולות הממשלה. הם מעדיפים ערוץ טלוויזיה פרטי, מסחרי, המרוויח כסף בעיקר מפרסומות, ומתבססים על ההנחה שערוץ כזה לא יהיה חשוף ללחצים פוליטיים בלתי לגיטימיים.

אינני מסכים לטענות האלה. לדעתי, בחברה דמוקרטית יש לציבור אינטרס עליון בקיומו של ערוץ שידור ציבורי עצמאי וחזק, המסוגל להדוף בהצלחה את הלחצים הפוליטיים והכלכליים המופעלים עליו. תקשורת במימון מסחרי בלבד אינה בנויה לספק שידורים לא רווחיים, גם אם שידורים אלו חיוניים לתהליך הדמוקרטי ולחברה בכלל. מחקרים בארצות הברית ובגרמניה מלמדים שתחנות פרטיות נוטות לשדר אינפורמציה חדשותית בהיקף מצומצם יותר ובאיכות נמוכה יותר, משום שהביקוש לבידור תמיד גדול מהביקוש לחדשות. ערוץ פרטי-מסחרי יהיה תמיד בשליטתם של כוחות כלכליים שמטרתם עשיית רווח ולאו דווקא שמירה על אינטרס הציבור, שהוא הזכות לקבל סיקור עיתונאי אמין ומדויק ככל האפשר.

מטלת הכתיבה:

אהוד אשרי דן במאמרו בשאלת נחיצותו של ערוץ טלוויזיה ציבורי במימון הממשלה, ומתייחס למתח הקיים בין אינטרסים פרטיים-מסחריים ובין אינטרסים ציבוריים.

בחרו במערכת שירותי הבריאות או במערכת שירותי החינוך - שתיהן מערכות של שירותים הניתנים לציבור במימון הממשלה - והביעו דעתכם: האם יש מקום להפוך את מערכת השירותים הציבורית שבחרתם למערכת פרטית-מסחרית? נמקו את דבריכם.

 

אורך החיבור הנדרש: 25 שורות לפחות.

מטלת כתיבה - דוגמה 2

הזמן המוקצב הוא 30 דקות.

חבר כנסת גיבש הצעת חוק המטיל על ההורים את האחריות לעבֵרות שביצעו ילדיהם אשר טרם מלאו להם 18 שנים. לפי הצעת החוק הילדים יישפטו, ואם יימצאו אשמים, נוסף על העונש שיטיל בית המשפט על הילדים, יוטל גם על הוריהם קנס כספי.

מה דעתכם על החוק המוצע? נמקו את עמדתכם.

 

אורך החיבור הנדרש: 25 שורות לפחות.

כדי להימנע מהארכת יתר של הבחינה יקוצר הזמן המוקצב לכל אחד משמונת הפרקים הסגורים (הפרקים המכילים שאלות בררה), ובתוך כך יקטן גם מספר השאלות בכל פרק.

כמו היום, השאלות בפרקים הסגורים של תחום החשיבה המילולית יבדקו יכולות מילוליות מגוונות, ובהן הבנת הנקרא, עושר לשוני, הסקת מסקנות מנתונים, זיהוי טענות שיש בהן סתירות פנימיות, ועוד. עם זאת, ליכולת הבנת הנקרא יינתן דגש רב יותר מכפי שניתן כיום. בתוך כך יוצאו מהבחינה השאלות מהסוגים "מילים וביטויים" ו"החלפת אותיות". אף שהעושר הלשוני, המודגש בשאלות אלו, רלוונטי ללימודים אקדמיים ונמצא מתואם עם ההצלחה בהם, מהניסיון שהצטבר עד כה נראה כי השאלות מסוגים אלו גורמות למתכוננים לבחינה לשנן רשימות מילים ולתרגל מיומנויות שהרלוונטיות שלהן ללימודים האקדמיים נמוכה יחסית.

השפה שבה יידרשו הנבחנים לכתוב היא שפת הבחינה: הנבחנים בעברית יידרשו לכתוב בעברית, הנבחנים בערבית יידרשו לכתוב בערבית, וכולי. נבחני הנוסח המשולב יוכלו לכתוב את מטלת הכתיבה בעברית, באנגלית, או בכל אחת משפות הלקסיקון (רוסית, אמהרית, גרמנית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, הונגרית). מטלת הכתיבה תיכלל גם בנוסחי הבחינה בתנאים מותאמים.

פרטים נוספים הנוגעים לשינוי במתכונת הבחינה

באפריל 2012, כחצי שנה לפני שהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה יחל לבחון בבחינה במתכונת החדשה, יפורסמו באתר מאל"ו הסברים מעודכנים בנוגע למתכונת זו, ובכלל זה הסברים הנוגעים לבחינות בשפות שאינן עברית ולבחינה בתנאים מותאמים. כמו כן יפורסמו פרקים לדוגמה במתכונת החדשה.

ביולי 2012 יפרסם מאל"ו חוברות הדרכה בכל שפות הבחינה, המעודכנות למתכונת החדשה. כפי שנעשה כיום, מאל"ו ימשיך לפרסם לאחר כל מועד את נוסח הבחינה המרכזי של אותו מועד. החל מאוקטובר 2012 תפורסם אפוא בכל מועד בחינה במתכונת החדשה.

לעת עתה, עד מועד יולי 2012 (כולל) תועבר הבחינה הפסיכומטרית במתכונתה הנוכחית, ורק לאחר מכן יחול השינוי האמור במתכונתה. המועדים האמורים נתונים לשינויים, ככל שיידרשו, על מנת להבטיח את ביצוע השינוי באופן הטוב ביותר.

כל האמור לעיל כפוף להחלטות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה שהתקבלו או יתקבלו בעניינים אלו. המרכז שומר לעצמו את הזכות לפעול ככל שיידרש בכל עניין המצוין לעיל, בהתאם לשיקוליו הבלעדיים.

 

שאלות ותשובות